הסדרת מעמד לבני זוג זרים בראי בית המשפט

ככלל לזרים אין זכות קנויה לקבל מעמד בישראל ומדיניות ההגירה של זרים וכניסה לישראל היא נוקשה וייתכנו חריגים מועטים בלבד. חריג למדיניות הגירה זו היא הסדרת מעמד לבני זוג זרים של ישראלים, המבקשים לחיות ולהקים תא משפחתי בישראל, בני הזוג יכולים להיות נשואים, ידועים בציבור, או בני זוג מאותו המין.

 

להלן תובא סקירה משפטית בעניין זה מתוף פסק הדין ב- עמ"נ (י-ם) 15227-10-16  פלוני נ' משרד הפנים רשות האוכלוסין וההגירה, כדלקמן:

 

 המסגרת החוקית להסדרת מעמד של בני זוג

"סעיף 1 לחוק הכניסה לישראל מורה, כי הסמכות להעניק רישיונות ישיבה בישראל למי "שאיננו אזרח ישראל או בעל אשרת עולה או תעודת עולה", נתונה לשר הפנים, משיב 1, או למי שהוסמך על-ידו. שיקול הדעת בהענקת רישיונות רחב הוא, ונובע מאופי הסמכות וריבונות המדינה להחליט מי בוא בשעריה (בג"ץ 482/71 קלרק נ' משרד הפנים, פ"ד כז(1) 113, 117 (1972); ובג"ץ 758/88 קנדל נ' משרד הפנים, פ"ד מו(4) 505, 520 (1992)). המדיניות שבה נוקטים המשיבים מזה שנים, היא שלא להעניק אשרות ישיבה לזרים, אלא כאשר קיימים שיקולים מיוחדים, אשר הותוו בנהלים שונים שהוצאו על-ידו ברבות השנים.

 

 מדיניות ונהלי הסדרת מעמד של משרד הפנים

במסגרת נהליו, הסדיר המשיב, בין-השאר, הענקת רישיונות לתושבים זרים שהם בני זוג של אזרחי המדינה או תושבי קבע בה. הנוהל האחד, הוא "נוהל 5.2.0008 הטיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי" (להלן – נוהל בני זוג נשואים), אשר מטרתו היא ליישם את הוראות סעיף 7 לחוק האזרחות, התשי"ב-1952, בדבר מתן אזרחות לזר הנשוי לאזרח ישראל. הרציונל העומד בבסיסו של נוהל זה, הוא שמירה על התא המשפחתי, ומתן "הקלה על מי שקשר את גורלו עם בן זוג ישראלי באופן שיבטיח כי לא יצטרך לבחור בין בן הזוג למגוריו בארץ" (עע"מ 8611/08 פריהווט זוולדי נ' שר הפנים [פורסם בנבו] (27.2.11); ועע"מ 6147/11 טטיאנה גורובץ נ' משרד הפנים – מינהל האוכלוסין [פורסם בנבו] (3.3.13)); זאת, לנוכח זכותו החוקתית של בן הזוג הישראלי לחיי משפחה (על זכות חוקתית זו ראו: "בג"ץ 7052/03 עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' שר הפנים, פ"ד סא(2), 202 (2006); ובג"ץ 2028/05 חסן אמארה נ' שר הפנים [פורסם בנבו] (10.7.06)). על-פי הנוהל, עם הגשת הבקשה למעמד, על בני הזוג להמציא מסמכים שונים; ובמהלך בחינת הבקשה ניתן לבן הזוג הזר רישיון מסוג ב/1, זאת למשך ששה חודשים. כמו-כן, אישור הבקשה יעשה בכפוף לבדיקה מקיפה, הכוללת גם ראיון אישי, בדבר – כנות הקשר בין בני הזוג והמשך קיומו; בדיקת מרכז חייהם של המבקשים בישראל; והיעדר מניעה ביטחונית או פלילית לאישור הבקשה. ככל שהבקשה מאושרת, יחל בעניינם של המבקשים "ההליך המדורג", המסדיר בקרה ופיקוח לאורך זמן ובשלבים, ונפרש על-פני תקופה כוללת של שהייה בישראל, על-פי היתרים ואשרות. תחילה, יינתן לבן הזוג הזר רישיון לישיבת ארעי בישראל מסוג א/5, זאת למשך שנה, אשר יוארך בכל פעם לשנה נוספת, ובסך הכל לתקופה כוללת של ארבע שנים; כאשר מדי שנה תיערך בדיקה מחודשת של כנות הקשר והמשך קיומו, מרכז חיים משותף בישראל והיעדר מניעה להעניק מעמד, ובני הזוג יידרשו להמציא הוכחות לחייהם המשותפים – על-פי נוהלי השימוע ונוהל קביעת מרכז חיים בישראל. סיומו של ההליך, בתום ארבע שנים וחצי בסך הכל, במתן אזרחות לבן הזוג הזר, ככל שיימצא כי אכן מתקיימים התנאים הנדרשים, ובהתאם לבקשה מתאימה שתוגש.

 

הנוהל השני, והוא הרלבנטי לענייננו, הִנו "נוהל מס' 5.2.0009 הטיפול במתן מעמד לבני זוג של ישראלים לרבות בני אותו המין" (כפי שכבר כונה לעיל – נוהל ידועים בציבור), אשר קובע הוראות בדבר הסדרת מעמדו של זר שהִנו בן-זוג של אזרח ישראל או בעל רישיון לישיבת קבע בישראל, כאשר בני הזוג הִנם ידועים בציבור ואינם נשואים. כפי שצוין בפסיקה, הרציונל העומד ביסודו של הנוהל, הִנו "ההכרה כי גם תא משפחתי שאינו מבוסס על קשר פורמאלי של נישואין ראוי להגנה ויש לאפשר לבני הזוג המרכיבים אותו לחיות יחדיו תוך המשך מגורים בארץ, ובלבד שמדובר בקשר אמיתי, כן ומבוסס"; זאת, כביטוי "למחויבותה של המדינה לזכות לחיי משפחה, הכוללת את זכותו של הפרט לבחור את בן זוגו ולהקים עמו משפחה" (עע"מ 4614/05 מדינת ישראל נ' אבנר אורן [פורסם בנבו] (16.3.06); ועע"מ 4231/12 יהודית בוטובסקי ואח' נ' משרד הפנים [פורסם בנבו] (7.7.13)). גם על-פי נוהל זה, נדרשים בני הזוג להמציא במעמד הגשת הבקשה מסמכים רבים, ובכללם – הוכחות לחיים משותפים (כגון תמונות משותפות, מכתבים מקרובי משפחה וחברים, חשבונות משותפים, חוזה שכירות וכו'); מכתבים והמלצות לגבי היכרות בני הזוג מבני משפחה וחברים; וכן מכתב הסבר מבני הזוג על חייהם המשותפים. גם לפי נוהל זה, החלטה לאישור הבקשה תתקבל לאחר ריאיון אישי, ובחינת הקריטריונים זהים לאלו הנבדקים במסגרת ההליך המדורג שבנוהל בני זוג נשואים, קרי – כנות הקשר בין בני הזוג והמשך קיומו; בדיקת מרכז חייהם של המבקשים בישראל; והיעדר מניעה ביטחונית או פלילית לאישור הבקשה. ככל שהבקשה מאושרת, ושני בני הזוג אינם נשואים לאחרים, יחל בעניינם של בני הזוג "הליך מדורג". כאשר המזמין הוא אזרח ישראל – כמו בענייננו – בשלב הראשון תינתן לבן הזוג הזר אשרה מסוג ב/1 למשך שנה; אשר בתום התקופה תוארך בשנה נוספת, ובסך הכל לפרק זמן כולל של שלוש שנים במצטבר, זאת בכפוף לבדיקה שתיערך מדי שנה, בטרם חידוש האשרה, לאור אמות המידה שצוינו. בחלוף שלוש שנים ובכפוף לבדיקה נוספת לפי הקריטריונים שאוזכרו, יינתן לבן הזוג הזר רישיון לישיבת ארעי בישראל מסוג א/5, למשך שנה; אשר בסיומה יוארך הרישיון בשנה נוספת, ובסך הכל לתקופה של ארבע שנים במצטבר, בכפוף לבדיקות שנתיות חוזרות. בתום התקופה, ובכפוף לעמידה בכל הקריטריונים האמורים, יוכל בן הזוג הזר להגיש בקשה לקבלת רישיון לישיבת קבע בישראל.

 

ההבדלים בין הנהלים

ניכר, כי שני הנהלים מבוססים על זכותו של האזרח הישראלי, אשר הקים משפחה עם בן זוג זר, לחיי משפחה בישראל; וכי בחינת טיב הקשר בין בני הזוג לשם מתן מעמד בישראל, נעשית על-יסוד קריטריונים זהים. על הדמיון שבין שני הנהלים, בפרט ביחס להליך המדורג, צוין בפסיקה: "הסדרת מעמדו של זר בישראל – בין אם מכוח נישואיו לאזרח ישראלי ובין אם מכוח היותו ידוע בציבור של אזרח ישראלי – מתבססת על מבחן מתמשך, שבמסגרתו מתקיים הסדר מדורג, המתפרש על פני תקופה ממושכת וכרוך בבדיקה מדוקדקת של כנות הקשר בין בני הזוג. כל זאת, בכדי שלא לאפשר רכישת מעמד על סמך תואנות שווא" (עע"מ 4614/05 בעניין אורן, לעיל). עם-זאת, קיימים הבדלים בהליכי הבדיקה שבין שני הנהלים. בעניין זה נפסק, כי "בעוד קשר של נישואין ניתן לזיהוי בקלות על פי אקט פורמאלי מכונן, זיהויו של קשר של ידועים בציבור מחייב בחינה עובדתית של טיב ונסיבות הקשר, על מנת לקבוע האם מתקיימים תנאי הסף – הגמישים כשלעצמם – בדבר חיים משותפים כבעל ואשה וניהול משק בית משותף"; אולם הובהר, כי "קשר הנישואין, כשלעצמו, מהווה אך ורק נקודת מוצא ראשונית מאוד לבחינת כנות הקשר הזוגי", ולכן קיים הליך מדורג גם בנוגע לבני זוג נשואים (עע"מ 4614/05 בעניין אורן, לעיל; ועע"מ 4231/12, בעניין בוטובסקי, לעיל). כמו-כן, קיימים שני הבדלים מהותיים בין שני הנהלים. ראשית, פרק הזמן שבמהלכו נבדק הקשר עד לסיום ההליך, והמעמד שזוכה לו בן הזוג הזר בתקופה זו: לפי נוהל בני זוג נשואים, נמשך ההליך מיום פתיחתו – תקופה כוללת של ארבע שנים וחצי, שבארבע שנים מתוכן – מיום התחלת ההליך המדורג – ניתן לבן הזוג הזר רישיון לישיבת ארעי מסוג א/5; בעוד שנוהל ידועים בציבור, כאשר המזמין הוא אזרח ישראל, קובע הליך מדורג לתקופה של שבע שנים, שבשלוש מתוכן שוהה בן הזוג הזר במעמד מסוג ב/1, ורק לאחר תקופה זו משודרג מעמדו כך שניתן לו רישיון לישיבת ארעי מסוג א/5, וזאת למשך ארבע שנים נוספות. שנית, התוצאה הסופית של שני ההליכים שונה: קבלת אזרחות – במסגרת נוהל בני זוג נשואים, לעומת מתן רישיון לישיבת קבע – שניתן לבן הזוג הזר שאינו נשוי לאזרח ישראל.

 

סיכום המצב המשפטי

במסגרת בחינת בקשות למתן מעמד לבני זוג שאינם נשואים, על המשיב לבחון אם ניתן לראות בבני הזוג כ"ידועים בציבור", קרי – האם הם מנהלים חיים משותפים כבעל ואישה ומנהלים משק בית משותף. היסוד הראשון הוא חיי האישות כבעל ואישה, והוא מורכב מ"חיים אינטימיים כמו בין בעל ואשתו המושתתים על אותו יחס של חיבה ואהבה, מסירות ונאמנות, המראה שהם קשרו את גורלם זה בזה…"; והיסוד השני הוא ניהול משק בית משותף, אם כי הודגש כי יסוד זה "אין פירושו בהכרח שיתוף קנייני בנכסים" (עע"ם 4614/05 בעניין אבנר אורן (לעיל) בפִסקה 21). כן הודגש, כי להכרעה בסוגיה נדרשים פרמטרים וגורמים נוספים, כך שהמבחן להכרה בידועים בציבור, לצורך הענקת מעמד בישראל, אינו מבחן נוקשה אובייקטיבי, אלא מבחן גמיש (לעיל). בפסיקה הובהר, לא אחת, כי הנטל להוכחת קשר זוגי אמיתי של ידועים בציבור, לצורך קבלת מעמד בישראל, קרי – המבחן הכפול והמשולב של קיום חיי משפחה וניהול משק בית משותף, מוטל על מבקשי המעמד (ראו למשל: עת"מ (ת"א) 31573-02-11 רוסו ולנטינה נ' משרד הפנים [פורסם בנבו] (9.10.11) והאסמכתאות המפורטות שם).

 

פנייה לעו"ד להסדרת מעמד ודיני הגירה

בני אדם הנפגשים זה בזה בשלב מסוים בחייהם, עשויים לקשור קשר מהותי ואמיתי גם אם אין לסוג קשר כזה אח ורע בסביבה הטבעית המוכרת, וגם אם קשה לשבץ את הקשר לתבנית יחסית מקובלת. לפיכך, על הרשות המוסמכת להתייחס בפתיחות רבה לבחינת נושא זה, ולבחון אותו ברגישות ובזהירות, לבל ייגרמו נזק פגיעה לעותרים, על לא עוול בכפם, אם אמנם מדובר בקשר זוגי ואמיתי ביניהם, גם אם הוא שונה וחורג מהמקובל, ככל שיהא.

 

מעוניינים להסדיר מעמד בישראל, פנו עו"ד היום למשרד עורכי דין מורן לוי ודניאל כפיר לקבת ייעוץ משפטי מקיף ובניית מסלול משפטי-אסטרטגי להצלחה בהגשת וקבלת הבקשה.