משרד עורכי דין

הליך הסדרת מעמד שהופסק בטרם עת עם פטירת בן הזוג או בת הזוג הישראלית יביא באופן אוטמטי לסיום ההליך המדורג של בני הזוג ואיתו במרבית הפעם צו הרחקה לבן הזוג הזר מישראל. אם כן, מה עושים במצב דברים זה? מאמר זה יעשה קצת סדר.

 

פנייה לרשות האוכלוסין וההגירה

נתין זר אשר בן זוגו הישראלי נפטר, ראשי לפנות ללשכת הרשות לאוכלוסין והגירה לשם הסדרת מעמדו החוקי בישראל. שירות זה מאפשר לנתינים זרים, שקיבלו מעמד מכוח קשר זוגי עם אזרחים ישראלים, להסדיר את מעמדם לאחר פטירתם, בין אם נישאו ובין אן ניהלו זוגיות מכוח חיים משותפים.

 

את הקשה להסדרת מעמד המערערת בישראל לנוכח פטירת בן זוגה הישראלי, יש להגיש מכוח הוראות "נוהל הטיפול בהפסקת הליך מדורג לבן זוג זר של ישראלי" נוהל מספר 5.2.0017, להלן: "נוהל הפסקת הליך מדורג").

 

נוהל הפסקת הליך מדורג

הנוהל הנ״ל קובע בין היתר כי, בהתאם לסעיף ג.7 ככל  כי עברה יותר ממחצית תקופת ההליך המדורג, וכי הליך הסדרת מעמדה מכוח זוגיות עם המנוח יינתן מעמד לבן הזוג הזר ואולם ככל שבן הזוג לא עומד בתנאי זה.

 

הרשות ראשית ויכולה לבחון את הסרת המעמד בראי הומניטרי, היינו הבאת העניין לבחינת הוועדה הבינמשרדית למתן מעמד בישראל מטעמים הומניטריים (להלן: "הוועדה הבינמשרדית"), וזאת בשל אי עמידה בתנאי הנוהל.

 

סעיף ג.7.3., לנוהל הפסקת הליך מדורג, מונה מספר תנאים להעלאת עניינו של בן זוג זר, שבן זוגו הישראלי נפטר ללא שהיו להם ילדים משותפים, לפני הוועדה הבינמשרדית.

 

סעיף קטן ג.7.3.3, אשר אותו מבקשת המשיבה לייחס לחובת המערערת, נקבע "לעניין סעיף זה, תקופת ההליך המדורג תיחשב החל ממועד השדרוג לרישיון לישיבת ארעי מסוג א/5".

 

ואולם סעיף קטן ג.7.3.4 קובע כי "לא היה ספק בכנות הקשר בין בני הזוג לאורך ההליך המדורג".

 

הסדרת מעמד לאחר הפסקת מעמד עם עורך דין

הנה כי כן, שיקולים הומניטאריים, מטבעם, הם טיעונים מצרפיים, ויתכן שצבר טיעונים יצדיק בחינה בוועדה הבינמשרדית, אף אם אף אחד מהטיעונים אינו מצדיק זאת כשלעצמו, אולם מדובר על עניין שבשיקול דעת של הרשות שלעיתים ממהרת לסגור תיקים ולבטל מעמד באופן רשלני ומוטעה.

על כן כדאי לפנות לעורך דין לענייני הגירה והסדרת מעמד מחודש לאחר הפסקת הליך מדורג וזאת לשם בחינה נכונה של הגשת הבקשה מחדש והשגה על סירובה במידת הצורך.