הזכות לקבל מעמד ואזרחות ישראלית

סעיף 5 חוק האזרחות, תשי"ב-1952, שכותרתו "התאזרחות" מונה בסעיף-קטן א' שישה תנאים שהתקיימותם מזכה באפשרות להתאזרח בישראל,– למעט התנאי הנקוב בס"'ק א'(6), שעניינו: "ויתר על אזרחותו הקודמת או הוכיח שיחדל מהיות אזרח חוץ לכשיהיה לאזרח ישראלי" יש לדקדק ולהדגיש שהתנאים המנויים בס"ק א' הינם תנאי-סף, משמע תנאים שבלעדיהם אין, אך אין בהם לבדם כדי להבטיח את ההתאזרחות. זו נתונה לשיקול-דעתו של שר הפנים כאמור בס"ק ב':"מי שביקש להתאזרח ונתקיימו בו התנאים שבסעיף קטן (א), יעניק לו שר הפנים, אם ראה זאת לנכון, את האזרחות הישראלית על ידי מתן תעודת האזרחות".

נוהל 4.4.0001 של רשות האוכלוסין וההגירה

הטיפול בבקשת התאזרחות לפי סעיפים 5,6,8 לחוק  שאליו הפנו ב"כ הצדדים,, "נועד לקבוע את השיטה לטיפול בבקשה להתאזרחות של מי שמחזיק ברישיון לישיבת קבע", וכותרת המשנה שלו, בראש העמוד הראשון, מתריעה ומתרה בפקידי המשיבה ובמבקשים בלשון ברורה, לאמור: "התראה: מסירת מידע שגוי או חלקי למבקש עלולה לגרום לאובדן אזרחותו האחרת. יש להפנות את המבקש תחילה לנציגות מדינת אזרחותו לבירור השלכות פעולה זו, בטרם יגיש בקשה. המבקש יידרש לחתום על תצהיר בהקשר זה".

הרבה מונח כאן על הכף, והנוהל מדגיש שוב את הזהירות שבה יש לנהוג ביישומו של תנאי הוויתור, וכך בסעיף ג.6.9:"ויתור על האזרחות האחרת, כולל קטינים הנלווים לבקשה – עמידה בתנאי זה תידרש ממגיש הבקשה, אך רק בסוף ההליך ולאחר שנבדקה עמידת המבקש בכל שאר התנאים להתאזרחות, וניתן עקרונית לאשר את הבקשה."

בסעיף ג.14, קובע כי: "לאחר בדיקת עמידה בתנאים, ורק אז, יש לשלוח למבקש מכתב בו נדרש להמציא אישור על ויתור על האזרחות הקודמת, או שאיננו אזרח של אותה מדינה (כולל עבור קטינים הכלולים בבקשה). האישור יוצג בתוך שישה חודשים (…). במקרים חריגים בהם לא הוצג האישור בזמן הנדרש, בסמכות מנהל הלשכה לאשר המצאת האישור לאחר התקופה האמורה בכפוף להמצאת הוכחה לנקיטת הליכים בנושא."

 

ייצוג משפטי בבקשה לקבלת אזרחות

ראינו כי קבלת אזרחות ישראלי תהא במשורה, כך  למשל בני זוג זרים של ישראלים יוכלו לקבל אזרחות  ישראלית מכוח הזוגיות במסגרת סיום ההליך המדורג להסדרת מעמד לבני זוג זרים של ישראלים. יחד עם זאת שאר המקרים הינם על בסיס יהדות או מכוח חוק האזרחות, היינו זכאות לילידים זרים שנולדו לישראלים.

משרדנו מתמחה בדיני הגירה ובדיני משרד הפנים בכלל ובהסדרת מעמד בישראל בפרט