אחת הדרכים הבודדות יש לומר, לקבלת אזרחות ישראלית היא מכוח זוגיות עם אזרח או אזרחית ישראלים, שכן חוק הכניסה לישראל, תשי"ב – 1952 קובע כי הסמכות להעניק רישיונות ישיבה בישראל למי "שאיננו אזרח ישראל או בעל אשרת עולה או תעודת עולה", נתונה לשר הפנים, או למי שהוסמך על-ידו.
יחד עם זאת תקנות הכניסה לישראל, התשל"ד-1974 קובעות סוגי אשרות ורישיונות מסוימים למעבר, לביקור ולשהות ארעית. בחוק ובתקנות לא נקבעו קריטריונים למתן אשרות ורישיונות לישיבת קבע, וההלכה היא, כי שיקול דעתה של רשות האוכלוסין וההגירה במסגרת סמכותה בסוגיה של הסדרת מעמד מכוח ההליך המדורג רחב ביותר, אם ובאילו תנאים להתיר לזרים להתיישב בישראל בהעדר זכות קנויה לכך.
הנהלים הרלוונטים
הנהלים שנקבעו במסגרת שיקול הדעת המוקנה לשר הפנים בהפעלת סמכויותיו מכוח החוק כאמור, מאפשרים את הסדרת המעמד של זר־ה מכוח זוגיות עם אזרח ישראלי או בעל רישיון לישיבת קבע בישראל. הנוהל הרלבנטי שמכוחו ביקשה המערערת במקרה שלפניי מעמד, הינו נוהל ידועים בציבור, אשר קובע הוראות בדבר הסדרת מעמדו של זר שהינו בן-זוג של אזרח ישראל או בעל רישיון לישיבת קבע בישראל, כאשר בני הזוג הינם ידועים בציבור ואינם נשואים.
הנוהל השני הוא נוהל מס' 5.2.2008 – "נוהל הטיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי" נוהל לבחינת בקשה להתאזרחות, מכוח נישואין לבן זוג בעל אזרחות ישראלית. כעולה מנהלים אלה, הנישואין כשלעצמם אינם מקנים זכאות אוטומטית לאזרחות, והעדרם כשלעצמו אינו שולל אותה, וכך גם נקבע בפסיקה.
נקבע כי הרציונל העומד בבסיס נוהל ידועים בציבור, הוא "ההכרה כי גם תא משפחתי שאינו מבוסס על קשר פורמאלי של נישואין ראוי להגנה ויש לאפשר לבני הזוג המרכיבים אותו לחיות יחדיו תוך המשך מגורים בארץ, ובלבד שמדובר בקשר אמיתי, כן ומבוסס. מדיניות זו נותנת ביטוי למחויבותה של המדינה לזכות לחיי משפחה, הכוללת את זכותו של הפרט לבחור את בן זוגו ולהקים עימו משפחה."
אמנם, קיימים הבדלים בהליכי הבדיקה בין נוהל הנישואין הרלוונטי לבני זוג נשואים לבין הנוהל הרלוונטי לידועים בציבור, והנימוק לכך כי: "בעוד קשר של נישואין ניתן לזיהוי בקלות על פי אקט פורמאלי מכוֹנן, זיהויו של קשר של ידועים בציבור מחייב בחינה עובדתית של טיב ונסיבות הקשר, על מנת לקבוע האם מתקיימים תנאי הסף – הגמישים כשלעצמם – בדבר חיים משותפים כבעל ואשה וניהול משק בית משותף".
הצורך בייצוג משפטי על ידי עורך דין להסדרת מעמד
לבני זוג קיימת זכות לעצב את חיי הזוגיות שלהם כרצונם ואין להם חובה להינשא כדי להוכיח את כנות הקשר הזוגי ביניהם. אך עם זאת, עדיין עומדת הדרישה להראות כי במקרה המסוים הנדון מדובר בקשר זוגי כן ואמיתי, ולא, למשל, בשותפות כלכלית וחלוקת מגורים משותפים, או קשר פיקטיבי שמטרתו רק השגת מעמד בישראל. מכאן, שהליך ההתאזרחות של בת הזוג הזר־ה מותנה בקיום תא משפחתי כן ואמתי, ובהעדר שכנוע כי מתקיים תא כזה, לא יינתן מעמד לבת־ן הזוג הזר־ה. בנוסף, יש לזכור כי נטל ההוכחה כי בנסיבות העניין מדובר בקשר כן ואמתי רובץ על כתפיהם של הטוענים לכך, ולא עומדת לרשות כל חובה בדבר הוכחת היעדרו של קשר. הנטל עובר לכתפי הרשות רק לאחר שהמבקשים הכרה הוכיחו את כנות הקשר ביניהם, בראיות מספיקות ברמה הנדרשת בהליך מנהלי, שיש בהן משום שכנוע בדבר כנותו של הקשר הנטען. נטל זה אינו פשוט ואף מורכב ועל כן מומלץ להיעזר בעורך דין להסרת מעמד וזו כדי להימנע מעוגמת נפש ולשם הצלחת התהליך בדרך היעלה והמהירה ביותר.
מעוניינים בהסדרת מעמד ליקירכם, פנו אלינו לפגישת ייעוץ ללא עלות ואנו נתווה את הדרך היעילה ביותר עבורכם, למימוש זכויותיכם ועד לקבלת האזרחות.