לא הכל אבוד! הגשת ערר פנימי וערר עם בקשה לצו זמני לבית דין לעררים

הדמוגרפיה של מדינת ישראל מורכבת מאוכלוסיות שונות, הרוב המכריע הם אזרחי המדינה אשר נולדו בה או עלו אליה בחסות חוק השבות, תש"י–1950 המעניק לכל יהודי שהביע את רצונו להשתקע בישראל את הזכות לעלות לישראל. אך, לא ניתן להתעלם מן העובדה כי נמצאים בה גם מיעוטים אשר אינם מוגדרים כאזרחים והם בעלי סטטוס שונה.

מי שאינו אזרח כניסתו למדינה מוסדרת במסגרת חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 והאשרות המופקות מוגבלות, בהתאם לצורך ולסיטואציה. בתום התקופה המוגדרת, פוקעת תוקפה של האשרה ומי שאינו חוזר למדינתו נתפס בעיני החוק כשוהה בלתי חוקי עד שיוצא מן הארץ, מגורש או מעמדו מוסדר שנית.

במקרים רבים מי שמוגדר שוהה בלתי חוקי או מסורב כניסה לישראל יאותר באמצעות יחידת האכיפה של משרד הפנים, יחידת עוז, אשר מאתרת אותם מכוח צו משמורת בהתאם לנוהל הוצאת צווי משמורת לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב – 0592. מתקן הכליאה המרכזי הנו  "מתקן משמורת גבעון"  הממוקם ברמלה.

בעלי נתינות זרה אשר נמצאים בישראל בשלב בו אשרתם פגה או עומדת לפוג, מומלץ שיבקשו הארכה בפנייה מסודרת למשרד הפנים ולא ימתינו לשלב הגירוש. במידה ולא נשלחת בקשה או לחלופין הבקשה נתקלת בסירוב הרשויות, אנשים אלה עשויים למצוא עצמם מגורשים באופן מידי או עצורים עד לגירוש.

במסגרת חוק הכניסה לישראל הוקמו בתי דין המקיימים ביקורת שיפוטית על החלטות של רשות ההגירה והאוכלוסין: בית הדין לביקורת משמורת – החל פעילותו בשנת 2001 והוא מקיים ביקורת שיפוטית על צווי משמורת שמוציא ממונה ביקורת הגבולות ברשות ההגירה והאוכלוסין. בית-הדין לעררים – החל פעילותו בשנת 2014 והוא משמש ערכאות ביקורת שיפוטית על החלטות של רשות האוכלוסין וההגירה, בענייני הסדרת מעמד ושהייה בישראל.

הגשת ערר לפי חוק הכניסה לישראל

בכל שלב, ניתן להגיש ערר על החלטות משרד הפנים לבית הדין לעררים בגין ביטול אשרה או העמדה לגירוש. הזכות להגשת ערר עומדת לרשות המבקש במסגרת מיצוי ההליכים. הגשת הערר מעכבת באופן מידי את צו ההרחקה או הגירוש שניתן לאדם ומקנה לו זכות להישאר בארץ ללא חשש או סכנת מעצר.

בית הדין לעררים מוסמך לדון בהחלטות "בענייני כניסה לישראל, שהייה וישיבה בישראל או יציאה ממנה או בענייני אזרחות" וניתן להגיש בו ערר על החלטות בנושאים הבאים:

  • הסדרת מעמדם של בני זוג זרים, נשואים או ידועים בציבור, עם אזרח או תושב ישראל. כניסתם לארץ והחלת ההליך המדורג למתן אזרחות או מעמד של קבע וכן של קטינים הנלווים להליך המדורג.
  • הסדרת מעמדם של תושבי האזור, בני זוג או קטינים נלווים להורה.
  • הסדרת מעמדם של קטינים שנולדו בישראל ואחד מהוריהם הוא תושב קבע בישראל.
  • פקיעת תושבות והשבתה.
  • אשרות עבודה של עובדים זרים.
  • בקשות למתן מעמד של פליט.
  • מתן מעמד בישראל מטעמים הומניטריים על פי נהלי רשות האוכלוסין וההגירה להורה קשיש, הורה לחייל, אלמנות, קורבנות אלימות במשפחה ועוד.
  • בקשות להארכת אשרת עבודה של עובדים סיעודיים מטעמים הומניטריים.
  • בקשות הומניטריות כלליות ועיכוב הרחקה מטעמים רפואיים.
  • החלטות ממשלה בנושא ילדי זרים.
  • הוצאת הוראות שהייה במתקן "חולות".

 

הליך הגשת ערר

ערר על החלטת רשות ההגירה והאוכלוסין או של שר הפנים יוגש תוך 30 יום מיום מתן ההחלטה בהתאם להוראות סעיף 13 כ"ד (ב). מומלץ מאוד על מנת שהבקשה תעמוד בכל הדרישות להיעזר בעו"ד המתמחה בהגירה ובקיא בהליך המשפטי מול ביה"ד לעררים.

טרם הגשת הערר יש צורך בתשלום אגרה כאשר את הקבלה יש לצרף לבקשה. דרישות הערר מרובות, על מנת להגיש את הערר יש צורך למלא טופס בקשה ולענות בו בדיוק על הנדרש, יש לשים לב כי הערר נדרש להיות מודפס בשפה העברית תוך התייחסות לניואנסים ול"אותיות הקטנות". הבקשה צריכה לכלול את הפרטים והמסמכים הבאים::

  • שם העוררים באותיות עבריות או לטיניות במידה ואינם דוברי עברית
  • פירוט האזרחות, הנתינות או התושבות של העוררים
  • מספר תעודת זהות או מספר דרכון של העוררים, ואם יש בידם יותר מדרכון אחד, מספרי הדרכונים, וכן צילום של מסמכים אלה.
  • עוררים שמוחזקים במשמורת או במאסר יציינו מספר מוחזק או מספר אסיר.
  • אם אין בידי העוררים מספר זיהוי כמפורט לעיל, יציינו את מספר הבקשה שהוגשה לרשות האוכלוסין וההגירה.
  • מעון וכתובת להמצאת כתבי בית דין, הודעות ומסמכים, כולל מספר טלפון וכתובת דואר אלקטרוני להתקשרות.
  • אם העוררים מיוצגים, יציינו גם את שם עורכי הדין, מענם וכל פרטי ההתקשרות עמם וכן ייפוי כוח תקף.
  • תיאור נושא הערר לרבות פירוט העובדות, נימוקים וחוקים שעליהם מתבסס הערר.
  • הסעד המבוקש.
  • תצהיר חתום על ידי העוררים ומאומת על ידי עורכי דין.
  • העתק של ההחלטה בגינה מוגש הערר
  • נדרש להגיש את הערר בעברית כשהוא מודפס. על העוררים, או באי כוחו לחתום על הערר ולציין תאריך חתימה.

לאחר הגשת הערר יתחיל ההליך המשפטי בביה"ד לעררים. במידה ויחליט ביה"ד לקיים דיון, יקבל העותר הזמנה לדיון עד שבוע לפני מועד הדיון. נוכחות המבקש הכרחית להמשך התהליך, אי התייצבות לדיון עלולה להכריע על סמך הראיות שהוגשו, ללא אפשרות לשמוע את דבריו ובמקרים רבים לדחות את הערר. ישנה אפשרות לערער גם על החלטת ביה"ד ולהגיש בקשה לבית משפט לעניינים מנהליים תוך 45 ימים מיום מתן ההחלטה של בית הדין לעררים.

אל תצעד לבד

אמנם כל אדם יכול להגיש בעצמו ערר על החלטות רשות ההגירה, אך מכיוון שמדובר על הליך משפטי מורכב ומלחיץ למדי מול מערכות גדולות ומסועפות, במיוחד עבור מי שאינו תושב המדינה או בקיא בהלכותיה ואינו דובר שפת המקום. סביר להניח שלא יצלח במבוקשו ובקשת הערר תדחה על הסף.

פנייה לגורמים מקצועיים המכירים את המטריה, דוברים את שפת הדין ומכירים את הניואנסים בחוק, יבטיחו למבקש הערר סיכויים טובים יותר לקבלת מבוקשו ואפילו אם מדובר רק על הקפאת הליכים או קבלת צו זמני.

פנייה למשרד עו"ד דניאל כפיר ועו"ד מורן לוי המתמחה בהגירה מבטיחה ליווי ושירות מקצועי ע"י צוות עורכי דין, המכירים היטב את תחום ההגירה על בוריו, בקיאים בניואנסים ובדרישות החוק.  משרדנו ייצג מס' רב של תיקים מורכבים בהם: שחרור ממעצר של שוהה בלתי חוקי מהשטחים וכן שוהה בלתי חוקי מאריתריאה  וכן שחרור ממעצר במתקן חולות של שוהה בלתי חוקי החולה בהפטיטיס C על מנת שלא ידביק את שאר השוהים בכלא.  וכן מקרים רבים בהם הצלחנו לשחרר ממשמורת ובטלנו את צו הגירוש או ההרחקה מישראל לא הסגרה.

סגירת תפריט