גיור בישראל לנתין זר

הרבה אזרחים זרים מעוניינים לקבל מעמד ו/או אשרת שהייה בישראל באמצעות הליך גיור שמשמעותו המרת דתם לדת היהודית.

חוק השבות המקנה את הזכות לכל יהודי לעלות לישראל ולקבל בה אזרחות קובע כדלקמן:  לענין חוק זה, "יהודי" – מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר,  והוא אינו בן דת אחרת.

הזכות לגיור נתנה לאזרחים ו/או תושבי קבע הגוף שממונה על הליך הגיור הינו מערך הגיור במשרד ראש הממשלה.

הגיור נעשה בשלבים המפורטים להלן :

1. פתיחת תיק גיור לאזרח המבקש להתגייר .

2. ריאיון ראשון עם שליח בית-הדין, אשר בו האזרח מקבל הסבר על תהליך הגיור;

3. שליח בית-הדין מפנה את המתגייר לכיתת לימוד מטעם משרד החינוך או לעמותה פרטית  ללימודי יהדות. המתגייר רשאי לפנות באופן עצמאי למכון ללימודי יהדות

בשלב זה על המתגייר למצוא לעצמו משפחה מלווה וקהילה/ בית-כנסת שילוו אותו בכל תהליך

הגיור

4. ריאיון שני עם שליח בית-הדין – אשר בו נבדקת מוכנות המועמד להופעה לפני בית-הדין לגיור.

5. הופעת המתגייר לפני בית- הדין לגיור. בית-הדין עשוי להחליט אחת מהשתיים –

א. אישור הגיור: הפניית המתגייר למילה, לטבילה ולחתימה קולקטיבית של הדיינים על

"מעשה בית-דין , " :או.ב דחיית המועמד לגיור: הפניית המתגייר אל שליח בית-הדין להמשך התהליך ולטיפול בחולשות שזוהו ;

ג. אם אושר הגיור – טקס גיור שנכללים בו מילה וטבילה.

6. הפקת תעודת המרה והעברתה למתגייר (באחריות בית-הדין לגיור 😉

7. פניית המתגייר אל משרד הפנים לצורך שינוי הרישום במרשם התושבים.

לפי הנחיות משרד הפנים, רק אזרחים ישראלים ותושבי קבע זכאים לפתוח בהליך גיור ולהתגייר בבית הדין הממלכתי לגיור; על כן, אזרחים זרים המעוניינים להתגייר בארץ חייבים לפנות לוועדת חריגים לנתינים זרים בבקשה לאישור הליך גיור.

כאמור בכללים במערך הגיור פועלת ועדת חריגים בת 3 חברים. מי שאינו אזרח ישראלי או בעל

רישיון לישיבת קבע ומבקש לעבור הליך גיור בישראל עליו להגיש בקשה לוועדת החריגים.

כללים אלה, שנקבעו על דעת משרד הפנים, נועדו למנוע ניצול לרעה של הליכי הגיור לצורך קבלת

מעמד בישראל או קבלת הטבות כלכליות.

לפי הכללים הפנימיים של הוועדה קיימים תנאי סף להגשת בקשה לוועדה. כך לדוגמא, הוועדה

לא מקבלת בקשות ממי שהוא שוהה בלתי חוקי בישראל, תושב האזור, עובד זר במעמד ב/1 או

בעל רישיון ישיבת ארעי א\5 פחות משנה.

הליך אישור הבקשה למי שעומד בתנאי הסף כולל ריאיון עם דיין גיור או עם רכז הגיור במחוז

שבוחן את כנות רצונו של המבקש. בתוך שלושה חודשים מקבל המבקש תשובה האם הוא יכול

להתחיל בהליכי הגיור. יצויין כי נשמעה ביקורת על ועדת החריגים המקשיחה עמדותיה ורבים

הציעו לבטלה, , להעבירה לרשות האוכלוסין או לחילופין לשנות את הרכבה.

לסיכום, גם אזרח זר יכול לעבור הליך גיור בישראל במידה וקבל את אישור וועדת החריגים ואינו מחזיק באשרה המאפשרת לדחות את בקשתו על הסף.

יחד עם זאת, ברור כי עליו להראות זיקה ממשית לדת היהודית ולשכנע את חברי הוועדה כי ברצונו להמיר את דתו ליהודי נובעת מרצון כן ואמיתי ולא מרצונו לקבל מעמד בישראל.

מומלץ בכל מקרה לפנות לעו"ד להתייעצות וקבלת ייצוג מול וועדת החריגים, משרד עו"ד דניאל כפיר ומורן לוי מומחים בהגירה ויעזרו לך להעריך את סכויי הבקשה ולייצג אותך כהלכה עד קבלת תעודת המרה ומעמד בישראל.