אָחַז בְּקַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ* – בקשות מקלט בישראל

*  קיבל הגנה ומקלט, מרודף הרוצה להורגו, על ידי כך שתפס באחת מהבליטות שמארבע הפינות במזבח.

"נפלט, נמלט, מבקש עיר מקלט…" (~אהוד בנאי) עבור אנשים רבים אין זאת רק שורה משיר, אלה החיים עצמם. על פי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה  נכון לאוקטובר 2019 חיו בישראל כ- 32,090 מבקשי מקלט; 92% מהם מאריתריאה או מסודן והשאר מאוקראינה, גיאורגיה ועוד. הנתונים הללו משתנים כל העת ועמותות המסייעות לפליטים ומבקשי מקלט מציגות נתונים גבוהים יותר.

תחום ההגירה ומסורבי הכניסה בישראל

העיסוק בסוגיית פליטים אינה חדשה בישראל. בשנת 1951 חתמה המדינה על 'אמנה בדבר מעמדם של פליטים', אמנה אשר עודכנה בשנת 1967 והגדירה פליט כ: "אדם הנמצא מחוץ לארץ אזרחותו, בגלל פחד מבוסס היטב להיות נרדף מטעמי גזע, דת, אזרחות, השתייכות לקיבוץ חברתי או להשקפה מדינית. ואיננו יכול להיזקק להגנתה של אותה ארץ או אינו רוצה בכך בגלל הפחד האמור; או הנמצא עקב המאורעות האמורים מחוץ לארץ שבה היה קודם לכן מקום מגוריו הקבוע, והוא חסר אזרחות, ואינו יכול לחזור לאותה ארץ או אינו רוצה בכך בגלל הפחד האמור."

ישראל חתומה אמנם על האמנה, אך למעשה לא אימצה בחקיקה פנימית את ההוראות וללא הסדר חוקתי מוגדר, קשה יותר להסדיר את מעמד של מבקשי המקלט. באופן עקרוני האמנה מקנה לפליטים שורה של זכויות, כאשר החשובה בהן היא ה – Non-Refoulement עיקרון אי ההחזרה והזכות שלא להיות מגורשים למדינה שבה תישקף להם סכנת רדיפה או סכנת חיים.  אך יחד עם זאת לא מוגדרת במסגרת האמנה מהן הזכויות שעל המדינה להעניק לפליט, ואף לא את הפרמטרים הקובעים האם אדם הוא באמת פליט.

על מנת לנסות ולהסדיר את מעמד מבקשי המקלט, הגדירה המדינה נוהל טיפול במבקשי מקלט מדיני בישראל. נתין זר המבקש להגיש בקשה למקלט מדיני בישראל, יעשה כן, באופן אישי, במשרדי רשות האוכלוסין וההגירה, בתוך שנה מיום כניסתו לישראל. נתינים שיפנו לראשונה בבקשה למקלט מדיני לאחר שחלפה שנה מיום כניסתם לישראל, בקשתם תידחה על הסף. .נתין זר המצוי במשמורת ומבקש להגיש בקשה, יגיש בקשתו לנציגי הרשות במתקן המשמורת.

השלב הראשון בתהליך הארוך, הוא מילוי טופס הבקשה באנגלית, (אלא אם שפת המבקש אינה אנגלית אזי הטופס יכול להיות בעברית באמצעות מתורגמן או מסיע דובר השפה). את הטופס חייב המבקש להגיש באופן עצמאי, ביחידת הטיפול במבקשי מקלט ברשות האוכלוסין, באחד משני הסניפים הפועלים היום בת"א ובני ברק, בהתאם לארץ המוצא שלו.

עם הגשת טופס הבקשה, מבקש המקלט מוגן מפני גירוש עד שיוחלט מעמדו, הוא אמנם לא מקבל ויזה או רישיון ישיבה בארץ, אך במערכות רשות ההגירה מצוין כי בקשתו בטיפול ולכן הוא מוגן. בשלב הזה הוא מקבל זימון לראיון, רישום וזיהוי, זימון זה מהווה אישור על מעמדו לגורמי האכיפה בעת הצורך.

השלב השני הוא רישום וזיהוי באמצעות ראיון אישי. בריאיון מבררים את זהותו ואמיתות נתוניו, יינטלו ממנו אמצעי זיהוי ביומטריים ופרטי התקשרות מלאים. כמו כן במעמד זה גם מאמתים האם הוא אכן אזרח ארץ המוצא עליה דיווח. עוד מבררים את קיומה של עילת המקלט, דהיינו האם יש לאדם זה סכנה ממשית בחזרה למדינת המוצא והאם הסיבה שנשקפת לו סכנה אכן נובעת מההגדרה הקבועה באמנת הפליטים.

מעמד הרישום והראיון אינם פשוטים למבקש המקלט, רבים מגיעים אליו מותשים מבריחה ארוכה וטראומות פיזיות ורגשיות. למרות שעובדי היחידה לטיפול במבקשי המקלט עוברים הכשרות וערים לרגישויות הללו, עדיין מדובר בתחקור שאינו פשוט למבקשי המקלט.

הראיון נערך בשפה הרשמית של ארץ מוצאו של המבקש או בכל שפה אחרת המובנת לו, ובמידת הצורך ישולב גם מתורגמן. במהלך הריאיון, מקבל האדם הזדמנות נאותה לספר על אלימות או רדיפה מגדרית שחווה, זאת על מנת שיתחשבו בעדותו בהמשך הטיפול בעניינו. אך מן הצד השני, יש לו את הזכות לשמור על עצמו שלא יתעוררו בו זיכרונות קשים או תיגרם לו טראומה חוזרת במהלך התשאול. חשוב לזכור כי הראיונות האלה מלחיצים וכואבים ודורשים תעצומות נפש.

ייצוג אזרחים זרים

זאת הסיבה שבשלב הזה רשאי המבקש להיות מיוצג ע"י עורך דין המתמחה בהגירה ומכיר את הניואנסים של החוק והנהלים. מומלץ מאוד לנצל זכות זו במיוחד מכיוון שתוצאות הראיון הן קריטיות ומידיות וברוב המקרים אין מהן דרך פשוטה חזרה.

אם בתום הראיון ניכר כי מבקש המקלט עמד בדרישות הבסיסיות, הוא יקבל אשרת שהייה זמנית בהתאם ל סעיף 2(א)5 לחוק הכניסה לישראל. "רישיון זמני לישיבת ביקור למי שנמצא בישראל בלי רישיון ישיבה וניתן עליו צו הרחקה – עד ליציאתו מישראל או הרחקתו ממנה". האשרה אינה מהווה הכרה שהאדם הוגדר כפליט ויש לחדשה באמצעות התייצבות אישית כל שלושה חודשים. כל זמן שהוא תחת האשרה האדם מוגן מגירוש ואפילו מוקנית לו זכות לעבוד ללא הפרעה עד להסדרת מעמדו.

אם במהלך הראיון או בסופו נראה כי המבקש סילף תשובותיו, שיקר או לא הצליח לאמת את זהותו. או שהוכח כי הסיבה ליציאה ממדינתו אינה קשורה לסיבות המצוינות באמנת הפליטים, בקשת המקלט תדחה על הסף והוא יגורש מישראל תוך 3 ימים.

מי שקיבל אשרה זמנית ימשיך את התהליך ויוזמן לראיון מקיף, בן כמה שעות ובמקרה הצורך אף כמה ימים. להזמנה לראיון המקיף יצורפו טפסים, שעל המבקש למלא ולמסור במשרדי האגף למבקשי המקלט, לא יאוחר מארבעה עשר יום לפני מועד הראיון המקיף שנקבע. במידה ולא הגיש המבקש את הטפסים במועד שנקבע, תידחה בקשתו ותיקו ייסגר. הציג המבקש טעמים מיוחדים להגשת הטפסים באיחור, תיבחן פנייתו על ידי ראש צוות, שיהיה מוסמך להחליט על קבלת הטפסים לטיפול על אף האיחור בהגשתם.

הראיון המקיף הוא נקודת התורפה של רוב מבקשי המקלט, מדובר על חקירה ממשית אותה שורדים מעטים. גם כאן ניתן להיעזר במתורגמן וכן להגיע עם עו"ד מייצג. זהו ראיון קריטי שמתנהל כמו חקירה ומתרחשות בו מניפולציות רגשיות ושיטות חקירה מעולמות אחרים. מדובר על ריאיון מורכב שיש להיערך אליו בהתאם, לרבות ייצוג משפטי, של עו"ד מומחה בהגירה והגשות בקשה למקלט מטעמים הומניטאריים.

מי שצולח את הראיון, תיקו עובר להחלטה בבקשה. שלב זה אף אורך בין חודשים לשנים. ההחלטה בעניין ניתנת ע"י שר הפנים, בהתאם להמלצת הוועדה המייעצת לענייני פליטים אשר דנה בתיק. במקרים רבים, התיק נדון בהליך מקוצר, ללא דיון בוועדה, אלא בהחלטה של יו"ר הוועדה המייעצת בלבד. למבקש המקלט תימסר הודעה על ההחלטה בכתב.

במקרים בהם ההחלטה היא לקבל את הבקשה, המבקש יזכה למעמד פליט ותונפק לו תעודת זהות זמנית אותה יש לחדש מידי שנה. כתושב ארעי, פליט זכאי לעבוד באופן חופשי, לקבל קצבאות מהביטוח הלאומי, לבחור בבחירות מקומיות, ואף להביא לישראל את בן/בת זוגו, אם הללו נשארו מאחור במהלך הבריחה.

במקרים בהם הוחלט לדחות את בקשת המקלט ולא להכיר במבקש כפליט, תימסר לו החלטה בכתב עליה יידרש לחתום, אשרתו לא תחודש, והוא יידרש לצאת מישראל תוך 14 יום. חשוב להיות מודעים לכך שגם אם הבקשה נדחית זה עדיין לא סוף פסוק מוחלט. ניתן להגיש ערר ובקשה לצו זמני האוסר על הרחקת המבקש מישראל. ההליך המשפטי אורך בין שלושה חודשים לשנתיים וגם בסטאטוס הזה, מבקש המקלט רשאי לשהות בישראל והוא מוגן מפני הרחקה או גירוש למדינת המוצא.

המציאות מוכיחה כי פחות מ – 1% ממבקשי המקלט בישראל זוכים להכרה כפליטים.  מדובר על תהליך ארוך, מורכב ומתיש שהדרך הנכונה לגשת אליו, הוא באמצעות ליווי משפטי כבר למן השלב הראשון, שלב הבקשה. התנהלות נכונה, תבטיח שקט לכמה שנים עד לאישור המעמד הנכסף.

פנייה למשרד עו"ד דניאל כפיר ועו"ד מורן לוי מבטיחה ליווי ושירות מקצועי ע"י צוות עורכי דין, המכירים היטב את תחום ההגירה על בוריו, בקיאים בניואנסים ובדרישות החוק.  המשרד ייצג מס' רב של תיקים מורכבים בהם: שחרור ממעצר של שוהה בלתי חוקי מהשטחים וכן שוהה בלתי חוקי מאריתריאה  וכן שחרור ממעצר במתקן חולות של שוהה בלתי חוקי החולה בהפטיטיס C על מנת שלא ידביק את שאר השוהים בכלא.  וכן מקרים רבים בהם היתה הצלחה בשחרור ממשמורת תוך ביטול צו גירוש או הרחקה מישראל.

סגירת תפריט