בני זוג נשואים או ידועים בציבור בהליך המדורג

מה ההבדל בין נשואים לבין בני זוג ידועים בציבור במסגרת ההליך המדורג, על שאלה תובא סקירה משפטית כפי שנבחנה בעניין עמנ (ת"א) 36022-03-21, בבית המשפט המחוזי, כדלקמן:

בענייננו, עמדו המערערים על טענתם לפיה עצם העובדה כי נישאו, יש בה על מנת ללמד על כנות הקשר הזוגי ביניהם, זאת לצד הראיות האחרות (עליהן אעמוד להלן). אולם, כפי שנקבע, אין בעצם הנישואין כדי ללמד בהכרח על כנות הקשר (ראו עע"ם 4614/05 מדינת ישראל נ' אבנר אורן פ"ד סא (1) 211, 245 (2006) (להלן: עניין אורן), שם נקבע כי נישואין אינם מקנים זכאות אוטומטית לאזרחות והובהר כי "קשר הנישואין, כשלעצמו, מהווה אך ורק נקודת מוצא ראשונית מאוד לבחינת כנות הקשר הזוגי" (שם, בפסקה 20).

 

כך נקבע גם בבג"ץ 2355/98 ישראל סטמקה נ' שר הפנים, פסקה 64 לפסק דינו של כב' השופט, לימים המשנה לנשיא מישאל חשין, פ"ד נג (2) 728 (1999) (להלן: עניין סטמקה):

"בבדיקה לגופה אין משרד הפנים מייחס אלא חשיבות מעטה לתעודת הנישואין שבני-הזוג מציגים לפניו כראיה לנישואין, ולמותר לומר כי אין הוא מסתפק באותה תעודה. משרד הפנים מזמן את בני-הזוג לשיחה, ועורך הוא דיונים נוספים מתוך מטרה לעמוד על אמיתות הנישואין ועל הימשכו של קשר הנישואין." (הדגשה שלי – מ' א' ג')

לפיכך, אקט הנישואין הינו אקט הצהרתי בלבד ואין די בהצגת תעודת נישואין כדי להקנות מעמד בישראל. מתן רישיון ישיבה לבן.ת זוג זר.ה של אזרח.ית ישראל.ית מותנה בקיומו של קשר זוגי כן ואמיתי. נטל ההוכחה לשכנע כי מתקיים תא משפחתי כאמור וכי לא מדובר בנישואין פיקטיביים, מוטל על בני הזוג, כאשר אין לרשות חובה להוכיח היעדרו של קשר ודי בכך שלא הובאו ראיות מספיקות ברמה הנדרשת בהליך מנהלי שיש בהן כדי לשכנע בקיומו של הקשר.

  1. לפי סעיף 7 לחוק האזרחות, כאשר אחד מבני הזוג הינו אזרח ישראלי, יכול בן זוגו לקבל אזרחות ישראלית על ידי התאזרחות, אף אם לא נתקיימו בו התנאים לקבלת אזרחות לו ביקש זאת ללא זיקה לבן הזוג הישראלי (עע"מ 6147/11 טטיאנה גורובץ נ' משרד הפנים – מינהל האוכלוסין, פסקה 14 לפסק דינו של כב' השופט אורי שוהם (נבו 3.3.2013, להלן: עניין גורובץ). מטרת הסעיף היא לאפשר לאזרח ישראלי לקשור את חייו בנישואין עם אזרח מדינה זרה כרצונו, מבלי שיהיה עליו או עליה לבחור בין בן הזוג והקמת משפחה מזה לבין המגורים בארץ מזה (עניין גורובץ, שם). ברם, למדינה יש אינטרס לגיטימי במניעת ניצול לרעה של התאזרחות מטעמים אופורטוניסטיים, ולפיכך אין בהקלה שבסעיף 7 לחוק האזרחות כדי להקנות זכאות גורפת לאזרחות מכוח נישואין, ולרשות מסור שיקול דעת רחב בעניין זה (עע"מ 5983/16 פלוני נ' משרד הפנים – רשות האוכלוסין וההגירה לשכת חיפה, פסקה 10 לפסק דינו של כב' השופט דוד מינץ (נבו 10.5.2018, להלן: עניין פלוני).

במסגרת נוהל הנישואין, על הרשות לבחון את כנות ועומק הקשר של בני הזוג בכל שלב משלביו של ההליך המדורג, ולרבות במעמד הכניסה להליך עצמו. לולא הבדיקה האמורה, ניתן היה להציג תעודת נישואין ולקבל מעמד בישראל ללא כל בחינה עניינית, גם במקרים בהם אין מדובר בקשר אמיתי, אלא אך בניסיון לקבל מעמד. להלן אבחן את החלטת הרשות ובית הדין לאור הראיות שעמדו לפניהם לעניין כנות הקשר.

פנייה לעורכי דין לענייני הגירה והסדרת מעמד

מבקשים מעמד לבן זוג זר בישראל, מתלבטים וסקרנים לגבי אופן הגשת הבקשה ואישורה על ידי רשות האוכלוסין וההגירה?

פנו עוד היום לעורך דין לענייני אוכלוסין וההכירה ממשרדנו, לתיאום פגישת ייעוץ משפטית ללא עלות.