משרד עורכי דין

כאשר ישנה החלטה או פסק דין המורה על בין זוג של אזרח ישראלי לעזוב את ישראל ורק לאחר מכן יוכלו בני הזוג להגיש בקשה להסדרת מעמד- יש לקיים את ההחלטה. אולם ישנם חריגים ולעיתים רשות האולוסין וההגירה, חייבת לטפל בבקשה גם אם יש צו הרחקה לבן או בת הזוג הזרים, וזאת בעודם בישראל.

עמדת בית המשפט בישראל

בבית המשפט המחוזי נקבע כי ״קיימת גם פסיקה שקובעת כי אין מדובר בהוראה "הרמטית" המחייבת סילוק על הסף באופן אוטומטי, ואף נפסק כי במקרים מסוימים, כאשר מוכחות נסיבות מיוחדות או טעמים כבדי משקל המצדיקים זאת, ניתן לדון בבקשה גם בהיעדר יציאה מן הארץ של מי שניתן לחובתו פסק דין; כאשר הנטל להראות שקיימות נסיבות חריגות מוטל, כמובן, על שכם המבקשים. כך למשל נקבע קביעת בית המשפט היא כי סילוק על הסף אף יכול שעומד בניגוד לנהלים עצמם של המשיבה. עוד ראו  עמדת המדינה היא כי הסעיף אינו "הרמטי", ובסעיף 9 לבקשה נכתב לגבי ההוראה שבסעיף כך: "הוראה זו אינה כלל גורף, ובמידה והמבקש מציג בפני הרשות טעמים חריגים המצדיקים זאת, תועבר הבקשה לטיפול חרף קיומו של אחד התנאים המנויים בסעיף זה ואולם, עמדת הרשות היא כי הנטל להעלאת טענות שכאלה ולהוכחתן מוטל על המבקש".

אז מה ניתן לעשות במקרה שיש צו הרחקה

בדומה, בסעיף 33 לבקשת רשות הערעור נכתב כי המשיבה "מסכימה עם קביעת בית המשפט קמא לפיה כללי המשפט המינהלי מחייבים אותה לבחון את עניינם הפרטני של בני הזוג אשר הגישו את הבקשה שבפניה. עם זאת, בשלב הראשון אין המדובר בבחינת הבקשה לגופה, אלא בחינה האם הבקשה עומדת בתנאים אשר בהתקיימם יחל הטיפול בה. במסגרת זו נבחנת עמידת הבקשה בהוראות נוהל הטיפול בבקשות, לרבות שאלת קיומו של פסק דין המורה על יציאת בן הזוג הזר מהארץ, וזאת על רקע כלל הנסיבות והטענות המפורטות בבקשה. ככל שנמצא שקיימות נסיבות פרטניות המצדיקות זאת, ניתן להורות על המשך הטיפול בבקשה חרף קיומו של פסק הדין. ואולם, וזה העיקר, הנטל להציג נסיבות פרטניות כאמור מוטל בראש ובראשונה על המבקשים … המסקנה המתבקשת מן האמור היא כי בעניינינו אין מדובר במדיניות גורפת כלל ועיקר, כי אם בכלל מנחה שניתן לסטות ממנו במקרים המתאימים ובכפוף להצגת טעמים המצדיקים זאת על ידי מגישי הבקשה".

 עורכי דין להסדרת מעמד במקרים מורכבים

ראינו כי ל שלמרות שהנוהל קובע כי ככלל בקשה של מי שניתן בעניינו פסק דין המורה על יציאתו מישראל לא תטופל אלא לאחר יציאתו, עדיין קיים בידי הרשות שיקול דעת לבחון בקשות חריגות ומיוחדות גם בעוד המבקש בישראל. עוד עולה כי בהפעלת שיקול הדעת, על הרשות לערוך איזון בין האינטרס הציבורי באכיפת החוק וקיום פסקי דין, לבין ההיבט הפרטני של המבקש ומשפחתו והנזק שעלול להיגרם מעמידה על דרישת היציאה, לרבות שיקולים של פגיעה בילדים ועוד.

לתיאום פגישה ללא עלות, ניתן לפנות לעורכי הדין הגירה במשרדנו באופן ישיר