משרד עורכי דין

חוק הכניסה לישראל קובע כי מי שאיננו אזרח ישראלי נדרש לרישיון ישיבה על מנת לשהות בישראל. סעיף 13(א) לחוק קובע כי מי שנמצא בישראל ללא רישיון ישיבה יורחק מהמדינה בהקדם האפשרי. סעיף 13א לחוק קובע כי שוהה שלא כדין יוחזק במשמורת עד להרחקתו מישראל או יציאתו ממנה, אלא אם שוחרר בערובה לפי הוראות פרק זה.

 

סעיף 13 חוק הכניסה לישראל מסדיר אפשרות שחרור בערובה ממשמורת, הסעיף קובע:

 

"13ו. (א)       ממונה ביקורת הגבולות רשאי לשחרר בערובה שוהה שלא כדין בהתאם להוראות בסעיף זה; לא ישוחרר בערובה שוהה שלא כדין אלא אם כן התקיים בו אחד מאלה:

(1)    השתכנע ממונה ביקורת הגבולות כי שהייתו הבלתי חוקית יסודה בטעות או בתקלה שבתום לב, וכי יצא מישראל במועד שקבע לו;

(2)    השתכנע ממונה ביקורת הגבולות כי יצא מישראל בעצמו בתוך מועדשקבע לו, וכי לא יהיה קושי באיתורו אם לא יצא בעצמו במועד שנקבע;

(3)    השתכנע ממונה ביקורת הגבולות כי מחמת גילו או מצב בריאותו החזקתו במשמורת עלולה לגרום נזק לבריאותו, או שקיימים טעמים הומניטריים מיוחדים אחרים המצדיקים את שחרורו בערובה, לרבות מקום שעקב החזקה במשמורת ייוותר קטין בלא השגחה;

(4)    הוא שוהה במשמורת יותר מ-60 ימים ברציפות.

(ב)    על אף הוראות סעיף קטן (א), לא ישוחרר בערובה שוהה שלא כדין אם התקיים אחד מאלה:

(1)    …

(2)    יש בשחרורו כדי לסכן את ביטחון המדינה, את שלום הציבור או את בריאות הציבור;

אלא אם כן מתקיים בו האמור ברישה לפסקה (3) לסעיף קטן (א), ואין דרך אחרת למנוע את הנזק לבריאותו".

 

על פי בית המשפט:

".. תכליתו של מוסד המשמורת לפי חוק הכניסה לישראל, היא הפסקה מיידית של שהייה בלתי חוקית, תוך מתן אפשרות למדינה להסדיר את הרחקתו של מי ששוהה שלא כדין בישראל (ראו: בר"ם 7696/16 טומגזי נ' משרד הפנים – רשות האוכלוסין וההגירה, פסקה 27 [פורסם בנבו] (4.1.2017)) בהתאם לכך, נקבע בפסיקתו של בית משפט זה כי החזקה במשמורת היא "אסורה כשלא מתקיים בעניינו של המוחזק הליך הרחקה אפקטיבי, או כאשר לא נראית באופק אפשרות לגירוש מהארץ" (ראו: (בר"מ 7552-23 טסברהן נ' משרד הפנים רשות האוכלוסין וההגירה, פס' 9 (נבו 30.10.23)). לעניין פרשנותו הכללית של סעיף 13ו (ב)(2) נקבע בעניין טומגזי (פסקה 31): "הפסיקה נדרשה, במספר אמרות אגב, לשיקולים רלוונטיים לביקורת שיפוטית על החזקתו של אדם במשמורת מכוחו של סעיף זה. בקווים כלליים, צוין כי השימוש בסמכות צריך להיעשות תוך איזון מידתי בין כל השיקולים הרלוונטיים, כדוגמת משך המשמורת, האפשרות להפיג את המסוכנות באמצעים פוגעניים פחות; וההיתכנות המעשית להרחקה אל מחוץ לישראל. כמו כן, נקבע כי אין לראות בהוראה הקבועה בסעיף 13ו(ב)(2) בגדר תחליף לנקיטת הליכים פליליים במקרים המתאימים לכך …"

 

עורך דין לעובדים זרים וביטול הרחקה

משרדנו מתמחה בדיני הגירה– ביטול צו הרחקה מישראל ושחרור ממשמורת של עובדים זרים שנעצרו על ידי פקחי ההגירה. אנו נבחן את סיכויי השחרור והסדרת המעמד של הזר ככל שניתן