מאמר זה עוסק בתנאים לקבלת אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות. סעיף 4א'(א) לחוק השבות קובע כי : "הזכויות של יהודי לפי חוק זה והזכויות של עולה לפי חוק האזרחות, תשי"ב – 1952, וכן הזכויות של עולה לפי כל חיקוק אחר, מוקנות גם לילד ולנכד של יהודי, לבן זוג של יהודי ולבן זוג של ילד ושל נכד של יהודי; להוציא אדם שהיה יהודי והמיר דתו מרצון". סעיף 4א(א) לחוק השבות אינו מעניק לנין ליהודי זכות דומה לכניסה וקבלת מעמד.

סעיפי החוק השונים

׳סעיף 1 לחוק הכניסה לישראל קובע כי:

"(א) מי שאיננו אזרח ישראלי, תהיה כניסתו לישראל על פי אשרת עולה או על פי אשרה לפי חוק זה.

(ב) מי שאיננו אזרח ישראלי או בעל אשרת עולה או תעודת עולה, תהיה ישיבתו בישראל על פי רשיון ישיבה לפי חוק זה".

סעיף 2 לחוק הכניסה לישראל מסמיך את שר הפנים לתת אשרות ורישיונות מכוחו.

אם כן שיקול הדעת הנתון משרד הפנים בהענקת זכאות אשרות ורישיונות לישיבת קבע לזרים וליהודים זכאי שבות הוא רחב ביותר. עם זאת, על רשות האוכלוסין וההגירה להפעיל את שיקול דעתו באורח סביר. יודגש כי בדרך כלל בית המשפט לא יחליף ככלל את שיקול דעתה של רשות האוכלוסין בשיקול דעתו שלו, וכל עוד החלטת הרשות אינה נגועה בחוסר סבירות קשה, בשיקול זר או באפליה, לא יתערב בית המשפט יחד עם זאת שר הפנים ופקידי רשות האוכלוסין וההגירה אף נהם נתונים לביקורת שיפוטית ולכן עליו לקבוע קריטריונים להפעלת שיקול הדעת כראוי, כפי שעשה בנהלים השונים.

האם קטין-נין של יהודי זכאי לאזרחות?

בבית המשפט המחוזי נפסק כי ״כדי לאפשר שמירה על אחדות התא המשפחתי, כאשר נכד ליהודי עולה לישראל מכוח חוק השבות ומגיע ארצה עם ילדו הקטין, שהינו נין של יהודי, מתאפשרת הסדרת מעמדו של הקטין בכפוף לעמידתו בתנאי נוהל הטיפול במתן מעמד לנין של יהודי, וזאת על מנת לאפשר את שמירת התא המשפחתי הקיים ערב עלייתם ארצה (סעיף א' לנוהל). בהתאם לנוהל, כאשר מדובר בקטין, נין ליהודי שהוריו הוכרו כזכאי שבות, אשר הגיע ארצה עם הוריו שקיבלו מעמד כעולים, יינתן למבקש רישיון לישיבת ארעי מסוג א/5 למשך שנה. בתום שנה ברישיון לישיבת ארעי מסוג א/5 ובהעדר מניעה בהתאם להוראות הנוהל, יוארך תוקף הרישיון בשנה נוספת ובסך הכול 3 שנים במצטבר. בכל שנה בטרם יוארך תוקף הרישיון, יש לבדוק כי הנין מקיים מרכז חיים משותף בישראל עם הוריו. לצורך כך יש לבדוק כניסות ויציאות, אישורים מביה"ס, וכיוב', בהתאם לשיקול דעתה של הלשכה, וכן לוודא כי ההורים לא עזבו את הארץ בעוד הקטין נותר בישראל בגפו, או כי הקטין לא עזב את הארץ בגפו או עם הוריו (סעיף ד.2.ב. לנוהל). במידה ולא מתקיים אחד או יותר מהתנאים, יש להעביר את הבקשה להתייעצות עם דסק אשרות במטה (סעיף ד.2.ד. לנוהל). בתום 3 שנים ברישיון ארעי מסוג א/5, במידה שהמבקש עודנו קטין, באפשרות הוריו להגיש עבורו בקשה להענקת אזרחות ישראלית לפי סעיף 9 לחוק האזרחות או בקשה לרישיון לישיבת קבע, בכפוף להוכחת קיום מרכז חיים משותף של הקטין עם הוריו בישראל והעדר מניעה פלילית או ביטחונית כנדרש בנוהל. במידה והמבקש בגר, באפשרותו להגיש בקשה להתאזרחות או לחילופין להגיש בקשה לרישיון לישיבת קבע על פי בחירתו.״

עורך דין לקבלת אזרחות ישראלית

הזכות לחיי משפחה הוכרה בפסיקה כזכות יסוד חוקתית הקשורה לכבוד חשיבות השמירה על התא המשפחתי הוזכרה שוב ושוב בפסיקה, ובמיוחד חשובה ההגנה על התא המשפחתי כאשר בתא זה נכלל קטין . סעיף 4א' לחוק השבות מרחיב את מעגל הזכאות לשבות ומעודד יהודים לעלות לישראל מבלי לוותר על אחדות משפחתם אמנם נין של יהודי אינו כלול בהרחבה זו, אך נכדים ליהודים והורים לנין ליהודי הם זכאי שבות ויש לפרש את הוראות הנוהל והקריטריונים שבו כך שיגנו על זכותם למשפחה, על מנת לעודד עליה שלהם בלי שיאלצו לוותר על הקשר עם ילדיהם הקטינים. יחד עם זאת לא ניתן להתעלם מהקשיים ומהבירוקרטיה הסבוכה ברשות האוכלוסין וההגירה, בבחינת בקשות לאזרחות ישראלית ועל כן חשיבות עליונה לייצוג משפטי לעורך דין המומחה לדיני הגירה בכלל ולהגשת בקשות לקבלת אזרחות בפרט.

ניתן לתאם פגישת ייעוץ משפטי ללא עלות עם עורך דין הגירה או התחייבות ואנו נבחן את מעמדכם וסיכויי הצלחתכם מול משרד הפנים.