משרד עורכי דין

כל עובד זר הנמצא בישראל, ראשי להגיש בקשת מקלט על מנת לקבל ויזת פליט, ויזה שמאפשרת לשהות ולעבוד בישראל כדין, בהנחה שהבקשה מתקבלת והוא עומד בכל בכללים שנקבעו ב- נוהל הטיפול במבקשי מקלט מדיני בישראל שעל פי רשות האוכלוסין וההגירה מטרת הנוהל הינה לקבוע את הליך הטיפול במבקשי מקלט בישראל ובמי שהוכרו כפליטים של יד שר הפנים מכוח האמנה בדבר מעמדם של פליטים משנת 1951 והפרוטוקול בדבר מעמדם של פליטים משנת 1967.

היסודות  לטענות מקלט וקבלת ויזה זמנית

דרישת הפחד המבוסס מרדיפה, המהווה אחד מבין ארבעת היסודות המצטברים להכרה באדם כפליט, סימן א(2) לאמנת הפליטים), כוללת שני יסודות מצטברים – יסוד סובייקטיבי ויסוד אובייקטיבי. בהתאם לכך, לא די בחששותיו האישיים של העובד הזר-מבקש המקלט, היינו היסודות צריכים להיתמך בנתונים אובייקטיביים. היסוד הסובייקטיבי מחייב לבצע הערכה ביחס למהימנותו של המבקש בהתאם לנסיבותיו הייחודיות, ואילו היסוד האובייקטיבי מצריך בדיקה חיצונית של מצב הדברים העובדתי העומד ברקע לבקשה, כך עולה מהמדריך של נציבות האו"ם לפליטים ביחס לאמנת הפליטים והפרוטוקול הנלווה לה.

בהקשר זה חשוב לתת את הדעת גם לרף ההוכחה הנדרש בדיני הפליטים כדי לבסס פחד מרדיפה. כידוע, בקשות למקלט מדיני מתאפיינות בקשיים ראייתיים ולא פעם נסמכות על תשתית ראייתית חסרה. לפיכך, דיני הפליטים מכירים בכך שלא כל סתירה או אי-בהירות מצדיקות דחייה של בקשה למקלט מדיני, וקוראים לאמץ בחינה זהירה ורגישה על פני יישום דווקני של הקריטריונים להערכת מהימנות

ייצוג משפטי בהגשת בקשת מקלט וקבלת ויזה לעובד זר

אף אם מבקש מקלט עומד לכאורה בקריטריונים המצטברים להכרה בו כפליט, קיים חריג למתן המעמד לפי דיני הפליטים המכונה "חלופת מגורים פנימית" (Internal Flight/Relocation Alternative). משמעות הדבר היא שאם למבקש מקלט קיימת חלופת מגורים אמיתית ובטוחה באזור אחר במדינת מוצאו, תינתן עדיפות לחלופה זו על-פני מקלט מדיני, ואולם בטרם תתקבל כל החלטה בעניינו, על רשות האוכלוסין להנפיק ויזה לעובד עד להכרעה בבקשה, לרבות קיום ריאיון.

פנו למשרדו העסוק בתחום דיני ההגירה על מנת לבחון סיכויי והצלחת בקשת מקלט וקבלת ויזה לעובד זר בישראל