משרד עורכי דין

ייצוג משפטי על ידי עורכי דין מומחים לאזרחות ישראלית קבלת מעמד- אזרחות בישראל ניתנת בהתאם לחוק האזרחות, יסייעו לכם בהגשת הבקשה וקבלת האזרחות, אשר הוכרה כזכות יסוד ואף אין חולק בדבר משמעותה של זכות זו.

 

 אזרחות ישראלית על פי בית משפט

"האזרחות יוצרת קשר משפטי נמשך בין אדם לבין מדינתו (…). לקשר זה חשיבות בתחומי משפט נרחבים, הן מבחינת המשפט הבינלאומי והן מבחינת המשפט המדינתי. יש בה באזרחות כדי להטיל חובות על המדינה ביחסי החוץ שלה. מבחינת האזרח עצמו, יש בה כדי ליתן לו זכויות, להעניק לו כוחות, להטיל עליו חובות ולהכיר בחסינותו בעניינים שונים ומגוונים. האזרחות קשורה בזכות הצבעה לכנסת, ביכולת לשאת משרות ציבוריות שונות, בסמכות בתי המשפט, בענייני הסגרה ובעניינים רבים ומגוונים. אזרחות מקפלת בתוכה נאמנות" (בג"ץ 754/83 רנקין נ' שר הפנים, פ"ד לח(4) 113 (1984)‏‏, כבוד השופט (כתוארו אז) א' ברק, פסקה 5 (להלן – עניין רנקין)).

 

כך נאמר לעניין מעמדה של האזרחות בבג"ץ 2934/07 שורת הדין Israel Law Center נ' יו"ר הכנסת, פ"ד סב(3) 92 (2007) (כבוד השופט ע' פוגלמן, פסקה 6):"האזרחות היא זכות יסוד. עמד על כך בית משפט זה (השופט י' זמיר):'האזרחות היא זכות יסוד. כך מקובל במשפט הבינלאומי… כך מקובל גם במשפט של מדינות רבות שקבעו את האזרחות כזכות חוקתית … ואף כי בישראל לא זכתה האזרחות למקום של כבוד בחוק יסוד, אין ספק כי היא נמנית עם זכויות היסוד, בין היתר משום שהיא היסוד לזכות הבחירה לכנסת, שממנה צומחת הדמוקרטיה'

 

כמו כן חוק האזרחות קובע את שבע הדרכים אשר לפיהן "אזרחות ישראלית נקנית" וכן כי "לא תהיה אזרחות ישראלית, אלא לפי חוק זה". דרכים אלו הן: מכוח שבות, לפי סעיף 2; מכוח ישיבה בישראל, מכוח סעיף 3; מכוח לידה, לפי סעיף 4; מכוח לידה וישיבה בישראל, לפי סעיף 4א; מכוח אימוץ, לפי סעיף 4ב; מכוח התאזרחות לפי סעיפים 5 עד 8; מכוח הענקה, לפי סעיף 9.

 

 

סעיף 4(א)(1) קובע אפוא, כי אזרחות מכוח לידה ניתנת לכל "מי שנולד בישראל כשאביו או אמו היו אזרחים ישראלים". אולם אם מדובר ב"מי שנולד מחוץ לישראל", כי אז על-פי סעיף 4(א)(2) תינתן לו אזרחות ישראלית רק אם אחד מהוריו הוא אזרח ישראלי מכוח אחת מחמש הנסיבות המנויות בו. על-פי החלופה בס"ק (ד), מי שנולד מחוץ לישראל ירכוש אזרחות ישראלית רק אם אחד מהוריו הוא אזרח ישראלי שנולד בישראל.

 

במילים פשוטות ולענייננו, מתן אזרחות למי שנולד מחוץ לישראל מכוח אזרחותו של אחד מהוריו אפשרי רק לגבי הדור הראשון שנולד מחוץ לישראל (דור הילדים). לעומת זאת, על-פי סעיף 4(א)(2)(ד) בדור השני של לידה מחוץ לישראל (דור הנכדים שגם ההורה שלהם הוא אזרח מכוח לידה מחוץ לישראל), לא ניתן לקבל אזרחות ישראלית מכוח לידה בלבד.

 

במצב כאמור, ניתנה לשר המשפטים סמכות שבשיקול דעת "להעניק" אזרחות "לילדו הקטין" (בשונה מילד בגיר) של אזרח ישראלי שקנה את אזרחותו מכוח לידתו מחוץ לישראל להורה שהוא אזרח ישראלי. סמכות זו, שעניינה מתן "אזרחות מכוח הענקה", מעוגנת בסעיף 9(א)(2) בחוק האזרחות, שכך קובע:

 

בהתאם להוראות חוק האזרחות האמורות, העותרת רכשה את אזרחותה הישראלית על-פי הוראת סעיף 4(א)(2)(ד) בחוק, בהיותה מי שנולדה מחוץ לישראל, בעוד אביה היה אזרח ישראלי מכוח לידתו בישראל (העותרת היא אפוא, דור ראשון שנולד מחוץ לישראל). לעומת זאת, הקטין, בנה של העותרת, בהיותו קטין שנולד מחוץ לישראל למי שאזרחותה נרכשה על-פי סעיף 4(א)(2) בחוק (דור שני שנולד מחוץ לישראל, שהנסיבות הקבועות בסעיף 4(א)(2)(א), (ב), (ג) ו-(ה) אינן חלות לגביו), יכול לרכוש את אזרחותו רק מכוח הענקה, על-פי סעיף 9(א)(2) בחוק.

 

ייצוג משפטי על ידי עורך דין לאזרחות

כל אחת משבע הדרכים לקניית אזרחות ישראלית (המנויות בסעיף 1 בחוק האזרחות), מעמידה דרישות שונות ותנאים שונים, אשר רק בהתקיימם ניתן לרכוש אזרחות ישראלית. בחינת כל אותן שבע דרכים לקניית אזרחות ישראלית, מעלה הבדל משמעותי בין כל הדרכים לקניית אזרחות ישראלית לבין קנייתה מכוח לידה או מכוח אימוץ (ככלל הוראות סעיף 4ב השוו את התנאים לרכישת אזרחות מכוח אימוץ לאלו הקבועות בסעיף 4, שעניינן רכישתה מכוח לידה) או לקנייתה מכוח הענקה על-פי סעיף 9(א)(2) (או סעיף 9(א)(3)) בחוק. הבדל זה הוא כי רק קניית אזרחות מכוח לידה (או מכוח אימוץ) או מכוח הענקה על-פי סעיף 9(א)(2) אינן דורשות כי מבקש האזרחות יהיה תושב ישראל, יימצא בישראל, ישתקע בה או יראה כי בכוונתו להשתקע בה.

 

 על כן חשוב מאוד להגיש את בקשת האזרחות באופן הספציפי והרלוונטי בהתאם לחוק הכניסה לישראל. מעוניינים להגיש בקשת אזרחות לישראל? דחו את בקשתכם לאזרחות ישראלית? פנו עוד היום למשרדנו העוסק בדיני הגירה לפגישת ייעוץ משפטי ללא עלות ונבחן דרכי פעולה לקבלה או השבת אזרחותכם בהתאם לדין.