שחרור עובדים זרים מכלא גבעון

חוק הכניסה לישראל, התשי"ב – 1952 מעגן את סמכותה של המדינה להרחיק ממנה שוהה בלתי חוקי ולהחזיקו במשמורת לצורך כך.

לפי סעיף 13(א) לחוק הכניסה לישראל, עובד זר או שוהה בלתי חוקי שאינו אזרח ישראלי או עולה, ונמצא בישראל ללא רישיון שהייה, יורחק מישראל בהקדם האפשרי, אלא אם יצא מרצונו קודם לכן.

מוסיף סעיף 13א(ב) לחוק, כי אדם השוהה שלא כדין בישראל יוחזק במשמורת עד ליציאתו או הרחקתו ממנה.

החריג לכך הוא כי, כל עוד החזקה במשמורת משרתת את תכליתה, משמע שהיא נועדה להרחקתו של שוהה בלתי חוקי מישראל, הרי שאין בה כדי לפגוע באופן בלתי מידתי בזכויותיו של אדם לחירות ולכבוד.

בית המשפט העליון קבע כי בהעדר אופק הרחקה ותכלית למשמורת, אין מקום להחזקתו של שוהה בלתי חוקי במשמורת (ראו, למשל: בג"ץ 8425/13 איתן מדיניות הגירה ואח' נ' ממשלת ישראל ואח' [פורסם בנבו] (22.9.14); בר"מ 7696/16 אריא נ' משרד הפנים ואח' [פורסם בנבו] (4.1.17)).

על פי  סעיף 13ו(א) לחוק הכניסה לישראל, רשאי הממונה על ביקורת גבולות לשחרר שוהה שלא כדין, אם מתקיימים בו אחד התנאים הבאים:

  • השתכנע ממונה ביקורת הגבולות כי שהייתו הבלתי חוקית יסודה בטעות או בתקלה שבתום לב, וכי יצא מישראל במועד שקבע לו;
  • השתכנע ממונה ביקורת הגבולות כי יצא מישראל בעצמו בתוך מועד שקבע לו, וכי לא יהיה קושי באיתורו אם לא יצא בעצמו במועד שנקבע;
  • השתכנע ממונה ביקורת הגבולות כי מחמת גילו או מצב בריאותו החזקתו במשמורת עלולה לגרום נזק לבריאותו, או שקיימים טעמים הומניטריים מיוחדים אחרים המצדיקים את שחרורו בערובה…;
  • הוא שוהה במשמורת יותר מ-60 ימים ברציפות.

ייצוג משפטי על ידי עורך דין עובדים זרים

למרות שרשות האוכלוסין וההגירה ראשית לשחרר שוהה בלתי חוקי ממשמורת בהתקיים אחד התנאים הנזכרים, לפי סעיף 13ו(ב)(1) לחוק הכניסה לישראל, לעיל לא ישוחרר עובד זר או שוהה בלתי חוקי בערובה אם הרחקתו מישראל נמנעת או מתעכבת בשל היעדר שיתוף פעולה מצדו, או אם יש בשחרורו כדי לסכן את שלום הציבור או את בריאותו, אולם ישנם מקרים נוספים שיכולים להביא לידי שחרור עובדים זרים ממשמורת בגבעון, הכל תלוי בחומר המינהלי שנאסף כלפי העובד הזר, חוקיות המעצר, חוקיות החיפוש ועוד.

פנו עוד היום לעו"ד המתמחה בייצוג עובדים זרים, הרחקה ומשמורת בגבעון, לתיאום פגישה ללא עלות כספית.