השהות בישראל של מי שאינם אזרחי ישראל או זכאי שבות, מוסדרת על פי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (סעיף 2 לחוק, שכותרתו :סוגי אשרות ורישיונות ישיבה, מסמיך את שר הפנים לתת אשרות ורישיונות מכוחו:
"(א) שר הפנים רשאי לתת –
(1) אשרה ורשיון לישיבת מעבר – עד לחמישה ימים;
(2) אשרה ורשיון לישיבת ביקור – עד לשלושה חדשים;
(3) אשרה ורשיון לישיבת ארעי – עד לשלוש שנים;
(4) אשרה ורשיון לישיבת קבע;
(5) רישיון זמני לישיבת ביקור למי שנמצא בישראל בלי רישיון ישיבה וניתן עליו צו הרחקה – עד ליציאתו מישראל או הרחקתו ממנה.
(ב) אשרה ורשיון לישיבת מעבר או לישיבת ביקור יכול שיינתנו לקבוצת בני-אדם בצוותא."
[המשך הסעיף אינו מענייננו]
רישיון מכוח סעיף 2(א)(5)
מבקשי מקלט בישראל מקבלים רישיון לפי סעיף זה – רישיון מכוח סעיף 2(א)(5), עם הגשת בקשת המקלט להלן: רישיון או אשרה 2(א)(5)) אולם, אין כל נוהל הקובע מהן הזכויות הניתנות למחזיקים ברישיון זה. לאורך השנים, בעקבות הליכים משפטיים, ניתנו למחזיקים באשרה זו זכויות (מצומצמות) לשירותי בריאות ורווחה, הותר להם לעבוד (במסגרת הסדר אי אכיפה – על כך להלן. לפירוט הזכויות מכוח רישיון 2(א)(5אשרת 2(א)(5) אינה מנויה בתקנות הכניסה לישראל, המפרטות את סוגי האשרות שמשרד הפנים מעניק, ועל כן הזכויות שהיא מעניקה אינן מפורטות.
רישיונות הישיבה מבחינת הזכויות של אזרחי סודן על פי בית המשפט
"בהיעדר הכרעה בבקשותיהם מצויים מבקשי המקלט במשך שנים רבות ב'ערפל נורמטיבי' היוצר אי-ודאות קשה המכבידה על חייהם מרביתם שוהים בישראל על פי רישיונות מכוח סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל, שאומנם מאפשרים להם לעבוד בשל מדיניות אי-האכיפה שבה נוקטת המדינה, אך קיימת לכל הפחות עמימות באשר לאפשרויות התעסוקה שלהם, וזכאותם לשירותים סוציאליים, לשירותי רווחה ולטיפול רפואי מצומצמת בהשוואה לבעלי רישיון א/5 (עניין איתן, פסקה 104). חלק ממבקשי המקלט מחזיקים ברישיון ב/1 המאפשר להם לעבוד "בדרך המלך" ומסיר את עננת העמימות הקיימת בהקשר זה על מי שמחזיק ברישיון מכוח סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל, אך גם רישיון מסוג ב/1 אינו מזכה בזכויות הבסיסיות המוענקות לתושב ארעי המחזיק ברישיון א/5.
עורך דין לענייני פנים, הגירה וויזות
משרדינו מתמחה בהגירה לרבות בבקשות לקבלת רשיונות שהייה ומקלט בישראל, בין היתר גם הגשת בקשת מקלט והגשת ערר לבית הדין לעררים על דחיית בקשות.