משרד עורכי דין

ייצוג על ידי עורך דיו לענייני גיור וחוק השבות לצורך הסדרת מעמד חוקי בישראל הוא קריטי, שכן חוק השבות הוא אחד מהביטויים המרכזיים להיותה מדינה יהודית, בנוסף להיותה מדינה דמוקרטית ההלכה שנקבעה בבית המשפט העליון היא כי"חוק השבות חל על מי שבא לישראל ובעודו שוהה בה כדין עבר תהליך של גיור, בין בישראל בין מחוצה לה". הלכה זו משקפת את איזון בין תכלית חוק השבות לקבץ בישראל את העם היהודי ולאפשר לכל יהודיה ויהודי להיות אזרחים במדינה, לבין התכלית של מניעת ניצול לרעה של גיור לצרכי קבלת מעמד בישראל.

 

 המסגרת הנורמטיבית- ייעוץ עם עורך דין גיור

סעיף 1 לחוק השבות קובע כי כל יהודי זכאי לעלות ארצה. המושג "יהודי" מוגדר בסעיף 4ב לחוק:

"לענין חוק זה, "יהודי" – מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת".

 

סעיף 2(א) לחוק קובע כי העליה תהיה על פי אשרת עולה, וסעיף 2(ב) מוסיף כי אשרה כזו תינתן לכל יהודי שהביע את רצונו להשתקע בישראל, זולת אם נוכח שר הפנים שהמבקש פועל נגד העם היהודי או עלול לסכן את בריאות הציבור, ביטחונו או שלומו.

 

סעיף 2(א) לחוק האזרחות, התשי"ב-1952, משלים את ההסדר הקבוע בחוק השבות וקובע כי: "כל עולה לפי חוק השבות, תש"י-1950, יהיה לאזרח ישראלי מכוח שבות […]". בענייננו העותרת מבקשת להיכלל תחת המונח "שנתגייר", ולקבל מכח גיורה אשרת עולה לפי חוק השבות. על בית המשפט העליון "הדרישה כי ניצול ההסדרים הקבועים בחוק השבות ייעשה בתום לב ומבלי שיהיה נגוע בניצול לרעה – דרישה לה אני שותפה – אינה מצדיקה את צמצום תחולתו של חוק השבות באופן שלא יחול על מי שהתגייר בארץ. עם זאת, היא מצדיקה את צמצום תחולתו כך שיחול רק על מי ששהה בישראל כדין בעת גיורו.". ועוד נקבע כי "חוק השבות חל על מי שבא לישראל ובעודו שוהה בה כדין עבר תהליך של גיור, בין בישראל ובין מחוצה לה" (שם, פסקה 26).

 

המונח "שנתגייר"

כך פירש בית המשפט את המונח ״שנתגייר "מתכלית החוק – כמו גם מלשונו, כפי שהובהר לעיל – עולה כי הדיבור "שנתגייר" בחוק השבות מקפל בתוכו מבחן אובייקטיבי של הכרה ציבורית בהליך הגיור. איזהו אותו מבחן? המבחן אותו אציע לחבריי לאמץ הוא אותו מבחן עצמו שאימץ בית משפט זה לעניין הכרה בגיור שנערך בחו"ל – מבחן הקהילה היהודית המוכרת. לדעתי, מבחן זה משלב באופן הראוי את הגשמתן של כל שלוש התכליות עליהן עמדתי: עידוד העליה ואחדות העם היהודי מחד, והפיקוח על ההיבט הציבורי של הגיור מאידך". "יש להעדיף את הפרשנות לפיה גיור לעניין חוק השבות הוא גיור שנערך בקהילה יהודית מוכרת על פי אמות המידה הנהוגות בה, בין שנערך בישראל ובין שנערך מחוצה לה". ועוד נקבע בעניין זה כי "הדרישה כי הגיור ייערך בקהילה יהודית מוכרת יש בה כדי להפיג במידה ניכרת את החשש מפני ניצול לרעה, שכן "לא די בכך ששלושה אנשים מכריזים על פלוני כי גויר על-ידיהם" (עניין נעמת, בעמוד 751). זהו, כאמור, החשש המרכזי שהביעו המשיבים בפנינו. מבחן הקהילה המוכרת נותן מענה לחשש זה. הדרישה, כפי שציינתי, היא כי גוף דתי שהוכר לכך על ידי קהילה יהודית מוכרת ערך את הגיור בהתאם לאמות המידה הנוהגות בקרב אותה קהילה. עמידה על דרישות אלה מצמצמת בצורה ניכרת את האפשרות לנצל לרעה את הליך הגיור לשם רכישת מעמד מכוח חוק השבות (ולשם רכישת הזכויות הכלכליות הנלוות לכך)".

ייצוג משפטי

ניכר כי ענייני גיור וקבלת מעמד בישראל בהתאם לחוק השבות הינם סבוכים, הן מבחינת ההלכה, פסיקת בית המשפט העליון ונהלי רשות האוכלוסין וההגירה. כל מקרה יש שיבחן באופן פטני בהתאם לנסיבות ולעובדות ורק לאחר מכן מומלץ לגבש אסטרטגיה משפטית לצורך הגשת הבקשה להסדרת המעמד מכוח יהדות- חוק השבות.ֿ

 

פנו עוד היום למשרדנו לבחינת זכאותכם להסדרת מעמד חוקי בישראל בהתאם לחוק השבות או בהתאם לחוק הכניסה לישראל.