ויזה ואזרחות לאריתראים

לאחרונה קבע בית המשפט המחוזי כי ניתן להעניק מעמד של פליטות- ויזה ומעמד לאזרחים אריתראים המצויים בישראל בהתאם נקודת המוצא הנורמטיבית המצויה באמנת הפליטים משנת 1951, שמדינת ישראל היא צד לה. אמנה זו מגדירה פליט כאדם "הנמצא מחוץ למדינת אזרחותו בגלל פחד מבוסס להיות נרדף מטעמי גזע, דת, אזרחות, השתייכות לקיבוץ חברתי או להשקפה מדינית מסוימת, ואיננו יכול להיזקק להגנתה של אותה ארץ או אינו רוצה בכך בגלל הפחד האמור.

 

מה יש להוכיח בפני רשות האוכלוסין וההגירה

נפסק כי ״דרישת הפחד המבוסס שבאמנה מכילה שני יסודות מצטברים – האחד סובייקטיבי והשני אובייקטיבי. הנטל לביסוס יסודותיה של הגדרה זו מוטל על מבקש המקלט, כאשר הערכת התשתית העובדתית, ובכלל זה של מהימנותו של המבקש, נעשית על ידי הרשויות הנוגעות בדבר, ולא בנקל יתערב בה בית המשפט. לעניין רף ההוכחה הנדרש, נפסק, כי אין צורך בעמידה במאזן הסתברויות, וכי נדרשת לכל הפחות הוכחת היסודות הנדרשים ברמה של "אפשרות סבירה".

 

מהי רדיפה צבאית ופוליטית

בפסיקה נקבע, כי השאלה מהי רדיפה כאמור היא שאלה מעורבת של עובדה ומשפט. אשר למונח "רדיפה", נקבע כי איום על חייו של מבקש המקלט, או על חירותו הפיזית, עולים כדי "רדיפה", כמשמעותה באמנה – וכך גם הפרות חמורות אחרות של זכויות אדם מוגנות. רדיפה, כמשמעותה באמנה, עשויה ללבוש לעיתים צורה של נקיטה בהליכים משפטיים מצד הרשויות במדינת המוצא. המקרים הטיפוסיים של רדיפה פוליטית הם אלה בהם אדם נרדף על-ידי רשויות השלטון במדינתו בשל חברותו במפלגה פוליטית מסוימת, או נוכח הזדהותו עם אידיאולוגיה מדינית מוכרת מסוימת, או בשל מתן ביטוי פומבי לדעות שאינן "נסבלות" על-ידי רשויות השלטון. בהקשר זה, ביטוי אינו חייב להיות מילולי, אלא עשוי לכלול גם "מעשים מבטאים". מבקש מקלט עשוי להיחשב כמי שנרדף על רקע "דעה פוליטית" (אפילו אם הוא לא הביע כלל את דעתו), אם הוא נתפס בעיני "רודפו" כמחזיק בדעה פוליטית, או בהשקפה מדינית מסוימת – ונרדף מטעם זה, וזאת גם אם כלל אינו מחזיק בדעה זו. כמו-כן, אין הכרח שהדעה הפוליטית תהיה הסיבה היחידה לרדיפה, ודי בכך שהיא תהיה גורם דומיננטי לרדיפה.

ייצוג משפטי על ידי עורכי דין להגירה

ככל שמבקש המקלט יוכיח כי אין מדובר בהטלת עונש במסגרת הליך פלילי תקין וסדור, בגין ביצוע עבירה בארצו מדובר בענישה בלתי קצובה, ללא משפט, בתנאים קשים ביותר, אשר כרוך בה סיכון טבוע לעינויים. שאלה אחרת היא, האם מדובר ברדיפה בשל דעה פוליטית. בהקשר זה, ניתן לקבל את התיזה, לפיה רדיפתם של מי שיצאו את אריתריאה שלא כחוק על מנת להשתמט משירות, היא בשל ייחוס דעה פוליטית, וזאת משום שלאור תפקידו המנופח של השירות הלאומי בכלכלה והמיליטריזציה של החברה, השתמטות/עריקה משירות לאומי מהווה מעשה פוליטי הקורא תיגר על הסדר החוקי ועל סמכות הממשלה. דרך פעולה עיקרית העומדת לרשותו של מי שאינו מקבל את האידיאולוגיה השלטונית חובקת הכול, היא "להצביע ברגלים", ולעזוב את המדינה, כאשר מן הצד השני קיימת מדיניות ירי על מנת להרוג, המכוונת כלפי מי שמנסים לצאת את המדינה שלא כחוק.

 

משרדנו מתמחה בדיני הגירה ובהגשת בקשות מקלט ואזרחות לזרים בייחוד לאריתראים המצויים בישראל ומבקשים מעמד על רקע השתמטות ורדיפה צבאית בארצם