בקשה למתן אשרה מטעמים הומניטאריים בישראל תטופל בהתאם לנוהל הסדרת עבודתה של הוועדה הבינמשרדית המייעצת לקביעה ומתן מעמד בישראל מטעמים הומניטריים בישראל, וועדה פנימית מטעם רשות האוכלוסין וההגירה. ככלל, מדיניות משרד הפנים אשר אושרה פעמים רבות בפסיקה, היא אפוא, כי ככלל לא תינתן אשרת ישיבה בישראל לזרים, למעט במקרים חריגים בשל קיומן של נסיבות הומניטריות מיוחדות.
חוק הכניסה לישראל
כידוע, על פי חוק הכניסה לישראל מי שאינו אזרח ישראלי, בעל אשרת עולה או בעל תעודת עולה אינו זכאי לישיבה בישראל וכי ישיבתו בישראל מותנית ברישיון ישיבה אשר יינתן על פי חוק זה. הסמכות למתן רישיון ישיבה בישראל מסורה לשר הפנים או למי שהסמיך (סעיפים 1 ו-2(א) בחוק הכניסה לישראל), וכפי שנקבע לא אחת בבית המשפט העליון כי היקף שיקול דעתו של שר הפנים בעניין זה רחב, בהיותו נובע מאופייה של הסמכות הנתונה לו ומריבונותה של המדינה להחליט מי ייכנס בשעריה, צי לא ובאיזה סוג של רישיון-ויזה או אשרה.
הוועדה הבינמשרדית
מטרתה של הוועדה הבין-משרדית, הפועלת על-פי הוראות הנוהל המסדיר את עבודתה, היא לבחון אם ישנה הצדקה למתן מעמד בישראל משיקולים הומניטריים כבדי משקל אשר בכוחם להצדיק מתן מעמד לפנים משורת הדין, חרף היעדר זכאות לקבלת מעמד בישראל מכוח הדין וכן להמליץ לגורם המוסמך בעניין. שיקול דעתה של הוועדה נגזר משיקול הדעת הנתון לשר פנים, בעוד שבאותן נסיבות שבהן נמצאו טעמים הומניטריים כבדי משקל, שיקול דעתו אף רחב יותר. לפיכך ולנוכח שיקול דעתו הרחב, נקבע כי התערבות בתי המשפט בשיקול דעתו תהיה רק במצבים חריגים ביותר ונקבע על ידי בית המשפט העליון כי המבחן שנדרש בית המשפט לבחון אינו כיצד היה מחליט אילו ניצב בנעלי שר הפנים או בנעלי הוועדה הבין-משרדית, אלא עליו לבחון רק אם בהחלטתם נפל פגם המצדיק התערבות.
העברת בקשה לוועדה או דחייה על הסף
לשם מניעת הצפת הוועדה הבין-משרדית בבקשות רבות מצד מי שאינם זכאים למעמד בישראל, נקבע כי ראש הדסק במטה מנהל האוכלוסין ישמש מעין "שומר סף" של הוועדה. תפקיד זה נקבע בסעיף ו1 בנוהל הוועדה הבין-משרדית, שעל-פיו תוך ארבעה-עשר יום ממועד קבלת הבקשה, על ראש הדסק לבחון אם על פני הדברים אין הבקשה מגלה טעמים הומניטריים באופן המצדיק את דחייתה על הסף, או שיש מקום להעברתה לבחינת הוועדה הבין-משרדית. לעניין זה נקבע, כי המבחן להעברת בקשה לבחינת הוועדה הבין-משרדית הוא אם נמצא כי הבקשה מעלה כי ישנו "סיכוי מסוים" לקבלתה. מדובר ברף נמוך, שאף אינו בוחן אם ישנו סיכוי סביר לקבלת הבקשה. כפי שנקבע לעניין זה, "לשיטתנו, האיזון בין ההגנה על זכויות האדם של המבקשים מעמד מטעמים הומניטאריים לבין הצורך לנהל את משאביה הציבוריים של הוועדה הבין-משרדית ביעילות מוביל למסקנה כי על מנת שבקשה תועבר לוועדה הבינמשרדית די שהיא תעלה סיכוי מסוים לקבלתה. היינו, די בכך שאין מדובר בבקשה שמראש ברור כי הדיון בה יהווה בזבוז לא מוצדק של משאבי ציבור. אין מקום לדרוש מן המבקש להראות כי קיים סיכוי סביר שבקשתו תתקבל, שכן אין להציב משוכה כה גבוהה בטרם תינתן למבקש האפשרות לפרוש את טענותיו בפני הוועדה. השאלה אם בקשה מעלה טעמים הומניטריים אינה נתונה אפוא, רק להחלטת הוועדה הבין-משרדית אלא אף לראש הדסק, אשר הוסמך להעמידה במבחן סף. מטעם זה אף נקבע, כי הפונה לקבלת מעמד מטעמים הומניטריים אינו זכאי לדרוש שעניינו ייבחן דווקא באמצעות הוועדה. בשל שיקול הדעת הרחב הנתון לשר הפנים, הרשאי להיעזר בהמלצותיה של הוועדה ולהסתייע במנגנון לסינון הבקשות שיידונו לפניה, אף נגזר היקפה המצומצם של הביקורת השיפוטית שנוקט בית המשפט על החלטות השר, על החלטות הוועדה ועל ההחלטות המסננות את הבקשות אשר יועברו לבחינתה .
ייצוג משפטי על ידי עורך דין
ראינו כי לא קיימת למבקש זכות קנויה לכך שבקשה תובא לדיון לפני הוועדה הבין-משרדית. שכן ראש הדסק הוסמך לדחות בקשה על הסף ובכך "לסנן" מבין כלל הבקשות המוגשות אל הוועדה רק את אלו המגלות טעמים הומניטריים המצדיקים את העברתן לדיון לפני הוועדה. על כן חשוב מאוד להגיש בקשה מעוגנת באופן עובדתי יציב ומנוחת בטענות משפטיות ובכך לחזק את הבקשה בהתאם למבחנים שנקבעו לעיל על בית המשפט ולהקטין את הסיכוי לדחייתה על הסף.
פנו עוד היום למשרדנו העוסק בתחומי ההגירה ומשרד הפנים שיסייע לכם לבחון האם בקשתכם מעלה "סיכויי מסוים" בפני הוועדה הבינמשרדית